הרא"ש על ויקרא פרק ח

קח את. פירש"י פרשה זו נאמרה ז' ימים קודם הקמת המשכן ואין מוקדם או מאוחר בתורה. צריך פי' לפי' זו לשל מילואים שבואתה תצוה נאמרה ז' ימים קודם הקמת המשכן ועתה ביום א' למלואים חזר הקב"ה וזרזן בשעת המעשה ואמר קח את אהרן עוד קח את אהרן כלו' בקח אתה עתיד לגדלו ואימתי בשעה שהיתה המגפה ביש' ואמר ליה קח את המחתה ותן עליה אש אמר לו אהרן למשה הלהורגני אתה בא שהרי בני שהכניסו האש של הדיוט לפנים מתו ואני אוציא הקדש לחוץ א"ל עד שאתה משיח הם מתים אלא קח מהרה מה שאני או' לך וכפר עליהם כיון ששמע אהרן אמר אפי' אני מת על ישראל איני כדאי מיד ויקח אהרן כאשר דבר משה הרי שנתגדל בכך:

ואת כל העדה הקהילו אל פתח אהל מועד א"ל משה והיכן אמר לו אל פתח אהל מועד אמר לו רבש"ע ששים רבוא אנשים וששים רבוא בחורים יכולים לעמוד במקום ההוא שאינו מחזיק אלא סאתים א"ל ועל דבר זה אתה תמה השמים הללו לא כדוק של עין היו והרחבתים מסוף העולם ועד סופו שנאמר הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת וגם לעת"ל כל אותם האוכלוסים שמאדם הראשון עד שיחיו המתים היכן הם עומדים והם עתידים לומר צר לי המקום גשה לי ואשבה מה אני עושה להם אני מרחיב להם המקום שנאמר הרחיבי מקום אהלך כן ארחיב להם מקום:

ימלא את ידכם. כלו' ימלא את ידכם מהקרבנות. אל פתח אהל מועד ואע"ג דלא הוקם המשכן עד יום ח' של מילואים שהוא ר"ח ניסן מ"מ אמרינן בת"כ דכל ז' ימי המלואים היה משה מעמיד המשכן שחרית ומפרקו ערבית ובשמיני הקימו ולא פרקו ולכך נאמר הוקם המשכן: