רשב"ם על דברים פרק כט
רבי שמואל בן מאיר · 6 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
דברים כט, גוְלֹא־נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה
עד היום הזה - אע"פ שראיתם מעשיו הגדולים.
דברים כט, טאַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל
אתם נצבים היום כלכם - כדכתיב לעיל: ויקרא משה אל כל ישראל וגו'.
דברים כט, יחוְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת־דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה־לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת־הַצְּמֵאָה
למען ספות הרוה - המזיד, שמתוך שובע הוא חוטא.
הצמאה - לתאבון, שאינו רשע כעושה להכעיס מתוך שובע.
כי בשרירות לבי - אלא בשרירות.
דברים כט, יטלֹא־יֹאבֶה יְהוָה סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף־יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל־הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה יְהוָה אֶת־שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם
כי אז יעשן - לא יאבה סלוח לו, אלא אז יעשן.
דברים כט, כדוְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
על אשר עזבו - ולא יאמרו מבלי יכולת ה' כמו שפרשתי אצל: ואתפלל אל ה' ואומר וגו' בפ' עקב תשמעון.
דברים כט, כחהַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד־עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת
הנסתרות לה' אלהינו - כבר פירשתים אצל הארורים על הנסתרות (כי) הנסתרים היו הברכות והקללות, שאין הדבר ליענש ביד בית דין אלא ביד הקב"ה.
לנו ולבנינו - לעשות דיני עונשין על פי עדים.
מקורות הנוסח של הפירושים
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Deuteronomy – רשב"ם על דברים - דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.