למה קורים דברים רעים לאנשים טובים?

גם משה שאל

הגמרא בברכות מספרת שמשה ביקש מה׳ להבין: ״מפני מה יש צדיק וטוב לו, ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?״. השאלה הזו לא נחשבה לחוצפה – היא נשאלה על ידי גדול הנביאים. ויש בגמרא דעות שונות אם קיבל תשובה מלאה.

גם ירמיהו שאל ״מדוע דרך רשעים צלחה״, וחבקוק שאל ״עד אנה ה׳ שועתי ולא תשמע״. התנ״ך מלא בשאלה הזו, מכיוון שהיא חלק מהאמונה עצמה: רק מי שמאמין שהעולם צריך להיות צודק, נפגע כשהוא לא.

איוב וחבריו

איוב, איש צדיק, מאבד את רכושו, את ילדיו ואת בריאותו. חבריו מגיעים, יושבים איתו שבעה ימים בשתיקה – ואז מתחילים להסביר: בטח חטאת, בטח יש סיבה. איוב מתעקש שאינו אשם. ובסוף הספר ה׳ אומר לחברים: ״לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב״. מי שהתלונן וצעק – דיבר נכונה. מי שהצדיק את הסבל – טעה.

זה אחד המסרים החזקים בתנ״ך: הסברים שמטילים את האשמה על הסובל אינם אמת דתית, אלא פגיעה. הגמרא בבבא מציעא אף אוסרת לומר לאדם שיסורים באים עליו את מה שאמרו חבריו של איוב.

״אין בידינו״

רבי ינאי אומר במשנה: ״אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים״. זו הודאה כנה בגבולות ההבנה האנושית. ישעיהו אומר בשם ה׳: ״כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי״. וכשה׳ עונה לבסוף לאיוב מתוך הסערה, הוא לא נותן הסבר אלא שואל: ״איפה היית ביסדי ארץ?״ – יש בעולם יותר ממה שאדם יכול לראות.

אין זה אומר שאין מה לומר. בדברי ההוגים יש כיווני מחשבה רבים – הבחירה החופשית, העולם הבא, הצמיחה מתוך קושי. על הצד העיוני בהרחבה ראו צדיק ורע לו. אבל כל אלה הם מחשבות לשעת לימוד, לא משפטים לומר לאדם בשעת כאבו.

מה כן אפשר לעשות

אם אי אפשר להסביר – אפשר להיות שם. חברי איוב עשו את הדבר הנכון בשבעת הימים הראשונים, כשישבו לידו בשתיקה. אפשר לבכות יחד, לעזור במעשים, להקשיב. ואפשר גם לשאול בעצמנו, לכעוס ולהתפלל מתוך הכעס – התנ״ך מראה שגם זו תפילה.

ומי שעובר עכשיו סבל גדול – אובדן, מחלה, משבר – לא צריך תשובה כדי שיהיה לו מותר לכאוב. ראו הכל לטובה – גם כשכואב? וימים קשים.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. מותר לשאול ״למה?״ – גם בתפילה, גם בכעס.
2. אל תסבירו למי שסובל למה זה קרה לו.
3. שבו ליד מי שכואב – גם בלי מילים.
4. קראו את הפרקים הראשונים והאחרונים של איוב.
5. אם הסבל כבד מנשוא – פנו לאדם קרוב או לאיש מקצוע.

המקורות

• בבלי ברכות ז ע״א – ״מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו״
• ירמיהו יב, א – ״מדוע דרך רשעים צלחה״
• איוב מב, ז – ״לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב״
• בבלי בבא מציעא נח ע״ב – ״אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב״
• משנה אבות ד, טו – ״אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים״
• ישעיהו נה, ח – ״כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי״
• איוב לח, ד – ״איפה היית ביסדי ארץ״