חרדה חברתית: פחד ממה שיחשבו – ומה עוזר
מערכת האתר · עודכן
חרדה חברתית היא פחד חזק ממבטם ומשיפוטם של אחרים, שגורם להימנע ממפגשים, משיחות ומהופעה מול אנשים. המקורות מכירים את התחושה – ״ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם״ – ומלמדים ש״חרדת אדם יתן מוקש״. צעדים קטנים והדרגתיים עוזרים, וכשהפחד מגביל את החיים – פונים לאיש מקצוע.
״כחגבים בעינינו״
כשהמרגלים חזרו מארץ כנען הם אמרו: ״ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם״. הסדר חשוב: קודם ״בעינינו״ – ורק אחר כך ״בעיניהם״. הם היו בטוחים שיודעים מה האחרים חושבים עליהם, בלי ששאלו. זה בדיוק מה שקורה בחרדה חברתית: אנחנו ״קוראים מחשבות״ של אחרים, ותמיד הן ביקורתיות.
מי שסובל מחרדה חברתית מכיר את זה היטב: הסמקה ודופק מהיר לפני שיחה, פחד לדבר בקבוצה, ״חזרות״ אינסופיות בראש לפני מפגש, וניתוח מייגע של כל משפט שנאמר אחריו. לפעמים זה מוביל להימנעות – מאירועים, משיחות טלפון, מעבודה שדורשת עמידה מול אנשים.
גם משה רבנו
כשה׳ שלח את משה לפרעה, משה סירב שוב ושוב: ״כי כבד פה וכבד לשון אנכי״. הוא פחד לעמוד ולדבר מול השליט החזק בעולם. ה׳ לא ביטל את השליחות, אבל נתן לו עזרה: את אהרן אחיו, שידבר איתו. משה הלך – עם הפחד, ועם שותף.
יש כאן שני מסרים. הראשון – גם מי שהפך למנהיג הגדול ביותר התחיל מפחד לדבר. השני – אין צורך להתמודד לבד. אדם קרוב שמגיע איתכם לאירוע, חבר שיודע שקשה לכם ומשאיר לכם מקום – הם ה״אהרן״ שלכם.
״חרדת אדם יתן מוקש״
בספר משלי נאמר: ״חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה׳ ישגב״. הפחד ממה שיגידו בני אדם הופך למלכודת – הוא סוגר אותנו ומונע מאיתנו לחיות. ושמואל הנביא שמע: ״כי האדם יראה לעינים וה׳ יראה ללבב״. מי שיודע שערכו נמדד בעיני מי שרואה את הלב, יכול להרפות מעט מהצורך לרצות כל אחד.
ועוד דבר מועיל: לבדוק את ההנחות. האם באמת כולם הסתכלו? האם באמת חשבו שאמרתי שטות? לרוב, אנשים עסוקים בעצמם הרבה יותר ממה שנדמה לנו. ״הוי דן את כל האדם לכף זכות״ – כדאי להחיל את הכלל הזה גם על עצמנו, ולדון גם את עצמנו לכף זכות.
צעדים קטנים
ההימנעות מקלה לרגע, אבל מחזקת את הפחד לטווח ארוך. לכן עוזר לבנות ״סולם״: לרשום מצבים חברתיים מהקל לקשה – לומר בוקר טוב לשכן, לשאול שאלה בחנות, להתקשר במקום לכתוב, לומר משפט אחד בשיעור – ולעלות בהדרגה, שלב אחרי שלב. כל צעד הוא הצלחה, גם אם היה מלווה בפחד.
וכשהפחד חזק מאוד, מגביל את הלימודים, העבודה או הקשרים, ונמשך לאורך זמן – פנו לרופא המשפחה או לפסיכולוג. חרדה חברתית היא מצב מוכר, ויש לה טיפול יעיל. אין סיבה לחיות בצל שלה.
מה אפשר לעשות כבר היום
- כתבו ״סולם״ של חמישה מצבים חברתיים מהקל לקשה, והתחילו מהראשון.
- לפני מפגש – בחרו שאלה אחת שתוכלו לשאול את האחר.
- אחרי מפגש – הגבילו את ״ניתוח השיחה״ לחמש דקות.
- הזמינו חבר קרוב שיבוא איתכם לאירוע שקשה לכם.
- פנו לאיש מקצוע אם הפחד מונע מכם ללמוד, לעבוד או ליצור קשרים.
המקורות
- במדבר יג, לג – ״ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם״
- שמות ד, י – ״כי כבד פה וכבד לשון אנכי״
- משלי כט, כה – ״חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה׳ ישגב״
- שמואל א טז, ז – ״כי האדם יראה לעינים וה׳ יראה ללבב״
- משנה אבות א, ו – ״והוי דן את כל האדם לכף זכות״
שאלות נפוצות
מה זה חרדה חברתית?
פחד חזק ומתמשך משיפוט או מביקורת של אחרים במצבים חברתיים, שגורם לעיתים להימנע מהם. רק איש מקצוע יכול לאבחן, אבל התחושה מוכרת לרבים, וגם המקורות מתארים אותה – ״ונהי בעינינו כחגבים״.
איך מתגברים על חרדה חברתית?
בצעדים קטנים והדרגתיים, בבדיקת ההנחות על מה שאחרים חושבים, ובליווי של אדם קרוב. כשהפחד מגביל את החיים – פונים לפסיכולוג או לרופא המשפחה; יש לכך טיפול יעיל.
מה אומרת היהדות על פחד ממה שיגידו?
״חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה׳ ישגב״ (משלי כט, כה) – הפחד מבני אדם הופך למלכודת. ״האדם יראה לעינים וה׳ יראה ללבב״ – הערך שלנו לא נקבע במבט של אחרים.
להמשך קריאה
עוד בחרדה ולחץ
מאמרים מהעלונים בנושא
- היהודי שלא ידע קרוא וכתוב – ברכת רבי מאיר אבוחצירא והעבודה במשרד הביטחוןתורה וחסד – בית זכריה
- "בלעדי רק אשר אכלו הנערים" – ביטחון לעצמך, אבל לא על חשבון האחרתורה וחסד – בית זכריה
- וירא: למה המצה רומזת לענווה?תורה וחסד – בית זכריה
- שלושה עיקרי ההכנה לקבלת התורה: התגברות, ענווה ואחדות – אור החיים, פרשת יתרותורה וחסד – בית זכריה
- הלכות "בין אדם לחברו": הבטחת מתנה, נקישה בדלת, ענווה בדיבור וקבלת השכן בבית הכנסתתורה וחסד – בית זכריה