וקראת לשבת עונג · עלון 839 · פרשת ויקהל פקודי
מצבת שיש שחורה
רבי שלום שבדרון זצ"ל (המכונה המגיד הירושלמי) היה דרשן מבוקש מאד. הוא נשא את דרשותיו המתוקות ומלאות החן לא רק בארץ ישראל, אלא גם ברחבי העולם.
פעם הגיע לארצות הברית. מארחיו דאגו לו לחדר במלון כלשהו. ראה רבי שלום שעל השידה מונח ספר באנגלית, דפדף בדפי הספר, ומצא שהוא עוסק באחד הנשיאים המפורסמים ביותר של ארצות הברית, ג’ון קנדי. הנשיא קנדי היה אהוד ואהוב מאוד על האמריקאים, אך סופו היה שנרצח על ידי מתנקש.
בספר הופיעו תמונות חייו של הנשיא, מערש לידתו – ועד סופו המר. תמונות, ומתחתן כיתוביות. רואים את ג’ון התינוק זה שאך נולד, אחר כך בפעוטון, בגן ילדים, בבית הספר היסודי, ב’היי סקול’, באוניברסיטה. אחר כך הוא הפך למושל, לסנטור, ולבסוף – לנשיא. מתקופת נשיאותו ישנן תמונות נפלאות. איך הוא נושא דברים והקהל מוחא כפיים בהתלהבות. איך כולם מעריצים אותו…
והנה, כמה דפים לפני סוף הספר מופיעה תמונה של ההתנקשות בחייו. ואחר כך, כמה דפים עוסקים בלויה הגדולה והמכובדת שנערכה לו, בהספדים במאמרי העיתונות. כי, כאמור, קנדי היה אהוד מאוד על הבריות.
ובעמוד האחרון… תמונה של קבר. מצבת שיש שחורה.
לרבי שלום יש עיניים חודרות. הוא רואה גם את מה שמתחת למצבה.
איש זה, שפעם חי בעולם הזה וכל כך הרבה אנשים העריצוהו, כל כך הרבה מחאו לו כפים, וכל כך הרבה קינאו בו בסתר ליבם, מה נותר ממנו? כמה עצמות יבשות…
ולעומת זאת, סופו של יהודי שומר תורה ומצוות.
אמר רבי שלום, לא משנה מה יהיה מעמד האדם בחיי חיותו. דלפון ומסכן או נשיא ארצות הברית. סופם יהיה זהה לחלוטין. עצמות יבשות ותו לא.
אבל, כל זה במי שאינו שומר תורה ומצוות. מי שזוכה לקיים מצוות ה’, מצבו שונה בתכלית. אולי לא יצא עליו ספר עב כרס המתאר את חייו ומותו, אבל, כאשר יצא מהעולם לאחר מאה ועשרים שנותיו, אז מתחילות מחיאות הכפים. בעולם האמת יקדמו את פניו מיליונים ומיליארדים של מלאכים שנוצרו ממצוותיו. מחיאות הכפיים תהיינה מחרישות אזנים. ולא מדובר בדבר שיסתיים בזמן כלשהו. זהו דבר נצחי!