דלג לתוכן הראשי
כוונות

וקראת לשבת עונג · עלון 830 · פרשת שמות

מטמונים מהפרשה

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" (א, א).

מבאר רש"י, שאע"פ שכבר מנה אותם בחייהם, חוזר ומונה אותם במיתתן להודיע חבתן שנמשלו לכוכבים.

למי ביקש הקב"ה להודיע את חבתן של ישראל? שאל הצדיק רבי יהודה לייב אלתר מגור, בעל ה"שפת אמת".

אלא – תירץ הרבי – הקדוש ברוך הוא מבקש להודיע את חבתן של ישראל לישראל עצמן!

כל יהודי ויהודי, מחוייב לדעת, כי ה' יתברך אוהב כל אחד מישראל.

ומשום כך מסיים רש"י ואומר, שנמשלו לכוכבים, כי כשם שהכוכבים נבראו כדי להאיר לעולם את חשכת הלילה, כך ברא הקדוש ברוך הוא את ישראל, כדי שיפיצו את אור התורה לעולם!

"ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר" (ב, יד).

כאשר הכביד השלטון הרוסי את ידו וגייסו בכח הזרוע חיילים לצבא, היו לדאבון לב בין היהודים כאלה שרצו להציל את עצמם ואת משפחותיהם מהגיוס, ומשום כך הלשינו לשלטונות על כמה שניסו להתחמק משירות צבאי. מלשין אחד, חי לו בעיר קלושין, ואכן מכח מלשינותו נאסרו כמה מבני העיר ונלקחו בכח לעבודות כפיה בשירות הצבא.

רבה של קלושין, הגאון רבי חיים לייב, הצטער צער רב על דבר חמור זה, וביום השבת עלה על הבימה בבית הכנסת ואמר:

קראנו זה עתה בפרשה על משה רבנו שאמר: "אכן נודע הדבר", ויש להבין, האם הרהר משה רבנו אחר מעשה ה' יתברך וחשב שאין דין ואין דיין? חלילה וחס!

אלא משה רבנו תמה, מדוע אין הקדוש ברוך הוא דן בעצמו את בני ישראל והוא מייסרם ומענישם על ידי המצרים?

אולם – סיים הרב – לאחר שראה שיש ביניהם מלשינים העוברים בכל רגע על "בין איש לרעהו", הבין משה רבנו כי הקדוש ברוך הוא מעניש את בני ישראל ב"מידה כנגד מידה" על ידי אחרים, משום כך אמר: "אכן נודע הדבר"!

"ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים" (ב, כג).

מקנא אני בקצב אשר בעירנו – סח פעם לחסידיו הצדיק רבי שמחה בונים מפשיסחא – קצב זה מחלק בשר לבני העיר בערב שבת במשך כל היום עד סמוך לשבת. משמתחיל היום להעריב נאנח הקצב אנחה עמוקה, משליך את כליו ממנו והלאה ואת פדיונו דוחף אל מגירת השולחן. סוגר את חנותו, נחפז ורץ בכל כוחו לטבול וממהר לקבל את פני שבת המלכה!

הלוואי – אמר רבי שמחה – שהייתי יכול לטעום טעם שבת כמותו.

מבינים אתם – הוסיף הרבי – אותה אנחה שנאנח הקצב מעומק לבו, מעומק הלב היהודי שבו, אנחה כזו מעלה גדולה יש בה.

וזה מה שכתוב בתורה – סיים הרבי – "ויאנחו בני ישראל", אנחה מעומק הלב שבזכותה עלתה שועתם אל האלוקים!

שתפו את הדף:וואטסאפ