לאורו נלך

סיפר הרה״ג רבי אמיר קריספל: הרב משאש התבטא פעם בפני: ״תראה את השותי״ם שלי - לפני שהכרתי את הרב עובדיה ואחרי שהכרתי לפני כן הייתי מחמיר מאוד בענייני עגונות, אישות, ממזרות וכדומה, אחרי - נהייתי מיקל יותר ממנו״.

כשהרב משאש היה חי, כל נושא העגונות, בכל פסק היה מבקש שהרב יצטרף אליו וכן להיפך.

פעם אחת הגיע פסק מבית דין בארה״ב להתיר אישה שבעלה ברח, הם פסלו את הקידושין, ביקשו שהרב יצטרף. הרב היה עסוק ועל כן הורה לי: ״קח את זה לרב משאש, שיכתוב בזה״.

הרב משאש היה חרוץ מאוד בכתיבותיו, בתוך ארבעה ימים כתב ׳תשובה׳ מקיפה וארוכה ושלחה אל הרב.

באותם ימים קיבלתי טלפון מרב בארה״ב: ״קטונתי, אבל חשוב שתדעו שאביה של הכלה הניח מליון דולר כדי שיתירו את ביתו״...

כשהגעתי לספר זאת לרב, הקדימני הרב ואמר: ״אני לא מסכים עם הפסק של רבי שלום, זה לא נראה לי״. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הרב לא הסכים עם פסקו של הרב משאש.

הרב הצביע על הפסק ואמר: ״יש פה עדויות שנראות לי רחוקות מהאמת, תנסה להשיג את אבי החתן ותברר איתו את הפרטים המלאים״.

התברר שאכן הכל היה שקר.

הרב משאש כאב כל כך, הוא נטל לידו את הפסק וכתב עליו: ״זה בית דין חצוף! האישה הזאת אסורה עולמית בלא גט!״

לאחר מכן פנה אלי הרב ואמר: ״בכל זאת, יש כאן מצד שני אישה שבעלה ברח והותיר אותה לאנחות צריך לעזור לה! מה עושים? אמרת שהאבא היה מוכן להשקיע סכום גדול של כסף, אולי ייתן את זה לחתן עצמו וזהו. אתה יצרת היכרות עם אבי החתן - דבר איתו ונסה להסדיר את עניין הגט״.

האבא סיפר לי שבנו מוכר יהלומים, הצד השני התלונן עליו שהוא כביכול גנב. החוק שם מגביל את מי שהוגשה נגדו תלונה כזאת מלסחור ביהלומים. הוא ניזוק מזה בסכום עצום. מדובר היה בכחמש מאות אלף דולר. הרב קרא להם והושיב את שני הצדדים לשיחה שממנה לבסוף הסתדרו.