רבי יהודה הנשיא

תולדותיו

רבי חתם את המשנה – סידר את התורה שבעל פה בשישה סדרים, וכך הצילה מן השכחה. בשל קדושתו נקרא ״רבנו הקדוש״ (שבת קיח ע״ב).

הגמרא (כתובות קג–קד) מתארת את יום פטירתו בציפורי, את צערם של החכמים ואת ציוויו לבניו. ט״ו בכסלו הוא היום המקובל לציון ההילולא שלו.

מנהגי ההילולא של רבי יהודה הנשיא

יש הנוהגים ללמוד משניות ביום ההילולא, ולסיים מסכת לעילוי נשמתו.

מה נוהגים ביום ההילולא של רבי יהודה הנשיא?

״הילולא״ פירושה חגיגה. לפי מסורת המקובלים, יום הפטירה של צדיק הוא יום שבו נגלה עיקר עבודתו בעולם, ולכן מציינים אותו בלימוד, בתפילה ובשמחה של מצווה – לא באבל. אלה המנהגים הנפוצים:

• נר לעילוי נשמתו – מדליקים נר נשמה ואומרים ״לעילוי נשמת…״ לפני הלימוד או התפילה.
• לימוד מתורתו – לומדים דף, פרק או מאמר מספריו, ואם אין – משניות, שאותיותיהן אותיות ״נשמה״.
• תהילים – יש האומרים פרקי תהילים, ובמיוחד את מזמור קיט לפי אותיות שמו.
• צדקה – נותנים צדקה לעילוי נשמתו, ויש הנוהגים לתת למוסדות תורה שנקראים על שמו.
• עלייה לציון – מי שיכול עולה לקברו להתפלל. מתפללים לה׳ בלבד; הצדיק אינו מתווך, אלא מתפללים במקום שזכותו גדולה.
• סעודת הילולא – בקהילות רבות, ובעיקר בקהילות המזרח, עורכים סעודה עם שירה וסיפורים על הצדיק.

אלה מנהגים ודרכים להתקרב, לא הבטחות. מה שמשנה הוא הלב – ללמוד ממידותיו של הצדיק וללכת בדרכיו. עוד מנהגים ותפילות במדור הסגולות.