דוד המלך

תולדותיו

התלמוד הירושלמי (חגיגה ב, ג) מספר שדוד נפטר בעצרת, היא חג השבועות, ומכאן המנהג לציין את יום פטירתו בחג. ״וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד״ (מלכים א ב, י).

המזמורים שחיבר הם עד היום ספר התפילה של עם ישראל – בשמחה, בצער, בחולי ובהודיה.

מנהגי ההילולא של דוד המלך

רבים אומרים את כל ספר תהילים בליל שבועות או ביום החג, ויש העולים לקבר דוד בהר ציון.

מה נוהגים ביום ההילולא של דוד המלך?

״הילולא״ פירושה חגיגה. לפי מסורת המקובלים, יום הפטירה של צדיק הוא יום שבו נגלה עיקר עבודתו בעולם, ולכן מציינים אותו בלימוד, בתפילה ובשמחה של מצווה – לא באבל. אלה המנהגים הנפוצים:

• נר לעילוי נשמתו – מדליקים נר נשמה ואומרים ״לעילוי נשמת…״ לפני הלימוד או התפילה.
• לימוד מתורתו – לומדים דף, פרק או מאמר מספריו, ואם אין – משניות, שאותיותיהן אותיות ״נשמה״.
• תהילים – יש האומרים פרקי תהילים, ובמיוחד את מזמור קיט לפי אותיות שמו.
• צדקה – נותנים צדקה לעילוי נשמתו, ויש הנוהגים לתת למוסדות תורה שנקראים על שמו.
• עלייה לציון – מי שיכול עולה לקברו להתפלל. מתפללים לה׳ בלבד; הצדיק אינו מתווך, אלא מתפללים במקום שזכותו גדולה.
• סעודת הילולא – בקהילות רבות, ובעיקר בקהילות המזרח, עורכים סעודה עם שירה וסיפורים על הצדיק.

אלה מנהגים ודרכים להתקרב, לא הבטחות. מה שמשנה הוא הלב – ללמוד ממידותיו של הצדיק וללכת בדרכיו. עוד מנהגים ותפילות במדור הסגולות.