שמות ו, ה

וגם אני. כמו שהצבתי והעמדתי הברית יש עלי לקים, לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר. אותו הברית כי בברית בין הבתרים אמרתי לו (בראשית טו יד) וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי:

וְאַף קֳדָמַי שְׁמִיעַ יָת קְבֵילַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דִי מִצְרָאֵי מַפְלְחִין בְּהוֹן וְדָכִירְנָא יָת קְיָמִי:

וּלְחוֹד עָל קֳדָמַי יַת אֲנֵיק בְּנֵי יִשְרָאֵל דְמִצְרָאֵי מְשַׁעֲבְּדוּן יַתְהוֹן וּדְכִירְנָא יַת קְיָימִי

וגם. גם עוד שלחתיך בעבור שעשו ישראל תשובה וצעקו אלי:

וגם אני שמעתי. וסיבה ג' לגאולתם היא ששמעתי נאקתם ותפלתם בצר להם:

ואזכור את בריתי. ובזה נעשו ראוים שאזכור להם בריתי, כענין וירא בצר להם בשמעו את רנתם, ויזכור להם בריתו:

נאקת בא"ת ב"ש טתד"א בגימ' האבות לומר לך שעלתה צעקת האבות ותפלתם:

וגם אני שמעתי וגו׳. אמרו וגם פרוש, מלבד שהתפללו למדת הרחמים, ומלבד אהבת האבות ובריתם, יש בחינה שלישית שלצד צעקתם לבד מהשעבוד שמע ה׳ קול צעקתם מכאב לב. והוא אמרו וגם אני, ופרוש ״אני״ הוא שם הרחמים שאמר בתחלה ״ויאמר אליו אני ה׳״, מצד רחמי לבד שמעתי את נאקתם, פרוש, צעקה מכאב לב כחלל הנואק מבלי צורך תפלתם, והוא שדיק לומר אשר מצרים מעבידים אותם, פרוש, בחינת צער השעבוד שמצרים מעבידים אותם הוא ששמעתי. ועיין מה שפרשתי בפסוק (שמות ב:כג) ״ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה״. גם יתישב לפי שאר הדרכים שכתבנו, והמשכיל יבין:

ואזכר את בריתי. פרוש גם כן לגאלם לתת להם את הארץ, והיא הברית הרשומה בסמוך, ואני מקדים בזמן זה לצד הרחמים כמו שכתבנו למעלה. והאומר שהברית היא ליפרע מן הגוי העובד, לא הוזכרה ברית זו בסמוך ודוחק להרחיק הדברים:

וגם אני שמעתי. תיבת אני נראה מיותר. אלא ג״ז הוכחה שע״כ הוא בהשגחה שהרי כבר ידעת שלא אתה לבד שמעת נאקת ישראל ומשתתף בצערם אלא גם אני שמעתי את נאקתם. כאומר אין אתה מרחם יותר ממני:

ואזכור את בריתי. ומאז דברתי עמך הזכרתי את בריתי להוציאם אל ארץ מגוריהם. הרי רצוני להשגיח עליהם דמש״ה הזכרתי את בריתי. וכ״ז היה למשה להשכיל כי לא רק בטבע הענין בא הרעה על ישראל אלא בכוונה ממנו ית׳ וממילא הכל בצדק:

וגם. והטעם השני שאני צריך להתנהג ע"י שם הויה בהנהגה הנסית מפני ששמעתי את נאקת ב"י [שנאקה מורה על נאקת חלל] אשר מצרים מעבידים אותם בעבודה קשה המפלת מהם חללים, ואזכר את בריתי שכרת עם אברהם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וצריך אני להכותו בעשר מכות שכולם יהיו ע"י נסים גלוים המיוחסים לשם הויה ב"ה:

ח דק"ל מאי וגם אני שמעתי דמשמע שאחר שמע וגם הקב"ה שמע ועל זה פירש כמו שהצבתי את הברית וכו' ר"ל דוגם אני מוסב אלמעלה כיון שנראיתי להם באל שדי והצבתי להם ברית וגם אני צריך לקיים. ושמעתי מילתא באפי נפשיה הוא ר"ל לפיכך שמעתי וכו' וה"פ של פרשה זו בתחילה וידבר אלהים אל משה דבר אתו משפט ויאמר אליו וגו' קאי אמה שאמר משה למה זה שלחתני ואמר לו הקדוש ברוך הוא אני ה' שנאמן לקיים הבטחתי שהבטחתי ואתה אמרת למה זה שלחתני וא"ת למה צריך אני לקיים הבטחתי הרי לא הבטחתים בשם ה' אלא באל שדי א"כ איני מוכרח לכך אבל וגם הקימותי וגו' לכך גם אני צריך לקיימו הלכך שמעתי וגו':

ט נח"י כי אי אפשר לקיים הבטחת הארץ רק אחר יציאתם ממצרים ואי אפשר להוציאם אא"כ יקויים וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי לפיכך האריך הפסוק אשר מצרים מעבידים אותם וזהו ואזכור את בריתי ר"ל שע"י שזכרתי ברית בין הבתרים של הארץ ממילא נזכרתי גם דן אנכי כי בפעם אחד ובמאמר אחד נאמרו אלו ב' הבטחות ועכשיו נשלמה התשובה על למה זה שלחתני ומאז באתי הרע וע"ש מה שהאריך: