שמות ה, ז

תבן. אשטובל"א [קש] היו גובלין אותו עם הטיט:

לבנים. טיולי"ש בלעז שעושים מטיט ומיבשין אותן בחמה, ויש ששורפין אותן בכבשן:

כתמול שלשם. כאשר הייתם עושים עד הנה:

וקששו. ולקטו:

לָא תוֹסְפוּן לְמִיתַּן תִּבְנָא לְעַמָא לְמִרְמֵי לִבְנִין כְּמִתְּמַלֵי וּמִדְקָמוֹהִי אִנוּן יְהָכוּן וִיגַבְּבוּן לְהוֹן תִּבְנָא:

לָא תוֹסְפוּן לְמִיתַּן תִּיבְנָא לְעַמָא לְמִירְמֵי לִבְנַיָא הֵי כְמֵאִיתְמְלֵי וְהֵי כְמִלְקָדָמוֹי הִינוּן יֵזְלוּן וִיגַבְּבוּן לְהוֹן תִּבְנָא

לא תאספון. כתוב באל"ף והמנהג להיותו בוי"ו ושניהם מתחלפין ביו"ד:

ומנהג בוני עפר לערב עמו תבן או קש שיעמידנו:

ללבון מגזרת לבנה. ובנין הלבנים חזק מהאבנים כי בנין העפר יזיקהו המים ובנין האבנים יזיקהו האש וכן כתוב ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר. ודע כי יש שמות לא ישתנו ממעלתם באתנח או בסוף פסוק בבעלי קמץ קטן. כמו ספר. ובבעלי פתח קטן כמו צדק. והנה כן תבן וטעמה לא נודע רק ככה נמצאו:

וקששו. מגזרת קש מבעלי הכפל:

לתת תבן - תבן היו מערבים בחומר ועושין ממנו לבנים.

הלבנים ג' במסורה ללבון הלבנים מתכונת הלבנים ומקטרים על הלבנים פי' אותו שיצא מעל הלבנים דהיינו מיכה היה מקטר לע"ז: כדאיתא במדרש שיצא מיכה מתחת הלבנים:

לא תאספון לתת תבן לעם. יתכן כי הגזרה הזאת לא עמדה כי אם פעם אחד שיעשו הלבנים ולא ינתן להם תבן וזהו תוספות האל"ף:

לא תאספון לתת תבן. יתכן כי הגזרה הזאת לא עמדה כי אם פעם אחת שיעשו הלבנים ולא ינתן להם תבן וזהו תוספת האל"ף, כן פירש רבינו חננאל.

לא תאסיפון אל״ף לא קרי.

וקששו להם תבן. ילקטו כמו מקושש עצים:

תבן. שהוא מפוזר בשדות ובמדינה:

מ כלו' לא מתמול שלשום בלבד ויהי' פי' כתמול כמו תמול אנחנו ולא נדע ולא היה צ"ל שלשום אחר שכל זמן העבר הוא נכלל במלת תמול אך הוא ל' בני אדם שמדברים כך על הזמן הקדום. מזרחי וג"א: