שמות לג, כג

והסרותי את כפי. ואעדי ית דברת יקרי, כשאסלק הנהגת כבודי מנגד פניך ללכת משם ולהלן:

וראית את אחרי. הראהו קשר של תפלין:

וְאַעְדֵי יָת דִבְרַת יְקָרִי וְתֶחֱזֵי יָת דְבַתְרָי וְדִקֳדָמַי לָא יִתְחֲזוּן:

וְאַעֲבַּר יַת כִּיתֵּי מַלְאָכַיָא דְּקַיְימִין וּמְשַׁמְשִׁין קֳדָמַי וְתֶחְמֵי יַת קְטוֹר דְּבִידָא דִתְפִילֵי אִיקַר שְׁכִינְתִּי וְאַפֵּי אִיקַר שְׁכִינְתִּי לֵית אֶפְשָׁר לָךְ לְמֵיחְמֵי

וְאַעֲבֵר יַת כִּיתֵּי מַלְאָכַיָא דְקַיְימִין וּמְשַׁמְשִׁין קֳדָמַי וְאֶחְמֵי יַת דְּבִירָא דְאַיְקַר שְׁכִינְתִּי לֵית אֶפְשַׁר לָךְ לְמֵיחְמֵי:

וטעם ופני לא יראו הפנים המאירים כאשר פירשתי (בפסוק יח ועי' לב ד) ויתכן שיהיה מלת אחרי כלשון אחור וקדם צרתני (תהלים קלט ה) על פירוש רבותינו (עיין עירובין יח)

ופני לא יראו. הם הנראים. ולא כן ולא יראו פני ריקם. כי הזכרים הם הנראים:

וראית את אחורי - לאחר שאעבור על פניך כריתות ברית לראות. כעין העגל אשר כרתו לשנים: ויעברו בין בתריו - דרך העברה היו כורתים ברית.

וראית את אחורי. תראה איך תהיה פעולת כל מה שלמטה ממני:

ופני לא יראו. אבל לא יהיה נראה אצל זולתי איך ממציאותי ישפע מציאות כל נמצא, כמו ששאלת:

והסירותי את כפי וגו'. כאדם שרואה חבירו מאחוריו ואינו יכול להתבונן בו:

וראית את אחרי תראה האורה והזוהר שמזהיר עוד אחרי עברי, אבל אור שלפני המתגבר והולך לא תוכל לראות.

וראית את אחורי משל הוא דהא אין עורף אפי' במלאכים שנא' וד' פנים לאחד וד' כנפים ללכת אל ד' רוחות לכן לא יסבו בלכתן בשום רוח איש אל עבר פניו ילכו וכ"ש כלפי השכינה שאין לנו רשות לדבר אלא הפי' כשעבר מה שעבר והניח וזהו אויר העולם אחריו נקרא אחור ובלעז ארדימ"ני:

והסרותי את כפי וראית את אחורי. הוי יודע שאין זה כי אם משל שאין למעלה עורף אפי' במלאכים כדכתיבג (יחזקאל א׳:ט׳) וד' פנים לאחד לד' רוחות יש להם פנים לכך לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו כ"ש נמי שאין לנו רשות לדבר עליו אלא ה"ק וראית את אחורי כאדם שרואה את חבירו מאחוריו ואין יכול להתבונן בו:

ופני לא יראו. שלא תראה באספקלריא המאירה כאדם שרואה את חבירו בפניו ומתבונן בו יפה:

וראית את אחרי וגו׳. הנה באל עליון לא יתיחס אליו פנים ואחור, אלא כונתו יתברך הוא לצד כי חיות העולמות עומד בחשק הסתכלות אורו יתברך וקיומו הוא האדון חי העולמים, ודבר זה הוא מן הנמנע שיכול שום נברא להביט אל אורו יתברך, לזה הכין ה׳ ועשה מסוה אשר דרך שם יביט, והוא שקרא אחוריים, כמו שעשה בחכמתו את האדם הגוף אחוריים והנפש פנים לו, והרוח פנים לנפש, והנשמה פנים לרוח, כמו כן הכין אור ממנו יתברך אשר דרך שם ישקיפו ויחזו את האלהים ולו קרא אחוריים, ואור עליון שהוא משלל מהשגת נפש כל חי יקרא פנים, והוא אמרו וראית את אחרי ופני לא יראו.

ואפשר שרמז לו באמרו סמוך לאחורי תיבת ופני, לומר כי גם שם הם פנים, אלא שהכין ה׳ אחוריים כדי שיהיו במושג לנביאים כמו שכתבנו.

ואולי שדקדק באמרו אחרי לומר שאין הרבה פרגודים ומסכים מפסיקים כאשר הם בערך הנביאים אשר נוכח ה׳ יביטו, אלא אחד דוקא, והוא אמרו אחרי ולא אחורי אחורי, והמשכיל על דבר אמת יקוד וישתחוה לאל הגדול וימעט בעיניו כל עבודתו אשר יעבד כפי שעור המושג המקוה לנפש חיה למינה.

וראית את אחורי. ומזה השיג ג״כ כבוד ה׳ למרבה לדעת כי אז עת רצון. וכבר ביארנו שבאמת לא השתוקק משה מעולם להביט במקום שגבוה ממנו. והרי כבר בסנה הסתיר פניו כי ירא מהביט אלא שהקב״ה אמר שאולי לא יהי׳ נשמר באותו רגע אזי יכסה פניו. אבל לבסוף לא נצרך לזה כאשר יבואר. והנה כל משך ארבעים האמצעים לא הגיע אותו עת רצון עד תחלת ארבעים יום השלישים. אז.

והסירותי את כפי, אסיר את הענן והערפל מעליך, שכל מה שנעשה מאז והלאה תראה באור בהיר, ובזה וראית את אחורי תשיג כל המציאות וכל העולמות שנוצרו ממני במקום הצמצום, אבל פני ועצמותי ואיך היה לפני ההעברה וההשתלשלות הזה, לא יראו כי זה נמנע ההשגה:

פ זה תרגומו של והסירותי את כפי ורש"י מפרש ליה כשתסלק כו':