שמות לב, יב

והנחם. התעשת מחשבה אחרת להטיב להם:

על הרעה. אשר חשבת להם:

לְמָא יֵימְרוּן מִצְרָאֵי לְמֵימַר בְּבִישְׁתָּא אַפֶּקְתִּנוּן לְקַטָלָא יָתְהוֹן בֵינֵי טוּרַיָא וּלְשֵׁיצָיוּתְהוֹן מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא תּוּב מִתְּקוֹף רוּגְזָךְ וְאָתֵיב מִן בִּשָׁתָא דְמַלֶלְתָּא לְמֶעְבַּד לְעַמָךְ:

לְמָא דֵין יֵימְרוּן מִצְרָאֵי דְמִשְׁתַּיְירִין לְמֵימָר בְּבִישָׁא אַנְפֵּיקִינוּן לְקַטְלָא יַתְהוֹן בֵּינֵי טַוְורַיָא תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן וְשִירְיוֹן וְסִינַי וּבְגִין לְשֵׁיצָאָה יַתְהוֹן מֵעַל אַנְפֵּי אַרְעָא תּוּב מִתְקוֹף רוּגְזָךְ וִיהֱוֵי תוֹהוּ קֳדָמָךְ עַל בִּישְׁתָּא דְמַלֵּילַת לְמֶעְבַּד לְעַמָּךְ

וטעם ברעה הוציאם. כאשר רמזו קדמונינו כי במזל רע יצאו ממצרים. והנה יאמרו אין יכולת לשם לנצח כח המזל להציל הדבקים בו. ובראותו כי אין יכולת. לו הרגם. וזה יהיה חלול השם. והנה התנפל ארבעים יום. והשם אמר לו כי לא אעלה בקרבך. והנה לא ירשו הארץ. ואז אמר משה כל פרשת ראה אתה אומר אלי. ואחר כן צוהו השם שירד ויפסול לוחות ויעלם בידו אל ההר. אז ירד השם בענן וקרן עור פניו וכ' השם הלוחות השניים. על כן כתוב בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים ועשית לך ארון עץ. והנה יעשו ישראל הארון והוא שעשה בצלאל:

למה יאמרו - עשה למען שמך שלא יתחלל.

למה יאמרו וגו׳. פרוש, יש בזה חלול השם, כי יאמרו מצרים: אתמול אמר (שמות ד:כב) ״בני בכורי ישראל שלח וגו׳ ויעבדני״, והן עתה גלה סופו על תחלתו כי לא לטובה יכון וחס ושלום נראה כשקר. עוד נתכון בזה, כי דבר ידוע שישראל יעבדו ה׳ וכל האמות יעבדו עבודות אחרים, וממה שיראו שהוציאם ה׳ לרעה מה שלא עשה לעובדי זולתו, אם כן חס ושלום פגם גדול מפלא לעובדי ה׳, ותחזקנה ידי עובדי אלילים חזקה שיש עמה טענה.

ואמרו תיבת לאמר, כי אין הכרח שיאמרו הדברים כמות שהן כסדרן, אלא יאמרו דברים שזה כונתם. או ירצה לומר שאין הדברים אמתיים חס ושלום אלא בבחינת האמירה. עוד ירצה כי לא מצרים לבד יאמרו אלא יאמרו הם וישמיעו הדברים לכל, שבזה יתרבה חס ושלום חלול השם.

למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, שכבר בארנו שהמצריים היו מאמינים שיש פועל טוב ופועל רע, וחשבו שאל מוציאם ממצרים הוא הפועל רע ומוציאם לרעתם כמ"ש ראו כי רעה נגד פניכם, ושהוא ברעתו הכה ג"כ את המצרים מצד שפועל רע, רק כ"ז שרואים שהציל את ישראל ומוליכם ברחמים, ראו כי אל אחד עושה שלום ובורא רע, ועתה יאמרו ברעה הוציאם, ומה שלא הרגם במצרים, מפני שרצה להרוג אותם בהרים שלא ימצאו אף מקום קברות כמ"ש המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר, ולכלותם מעל פני האדמה, כי בישוב אי אפשר שלא ישאר מהם פליטה, וא"כ כל מה שפעלת היה לבלי תכלית, וע"כ נגד מ"ש למה ה' יחרה אפך בעמך אמר שוב מחרון אפך, ונגד מ"ש למה יאמרו ברעה הוציאם אמר והנחם על הרעה לעמך:

ו פירוש התפעל להם לעשות השתנות ממחשבה רעה למחשבה טובה דכל לשון נחום לשון מחשבה אחרת הוא: