שמות ג, כ

וָאֲשַׁלַח פּוֹן יָת מְחַת גְבֻרְתִּי וְאֶמְחֵי יָת מִצְרָאֵי בְּכֹל פְּרִשְׁוָתִי דִי אַעְבֵּד בֵּינֵיהוֹן וּבָתַר כֵּן יְשַׁלַח יָתְכוֹן:

וְתִתְעַכְּבוּן תַּמָן עַד דְאֵשַׁדַר יַת מְחַת גְבוּרְתִּי וְאִמְחֵי יַת מִצְרָאֵי בְּכָל פְּרִשְׁוָותִי דְאֶעְבַּד בֵּינֵיהוֹן וּמִבָּתַר כֵּן יִפְטוֹר יַתְכוֹן

ושלחתי את ידי. כנגד ידו:

והכיתי את מצרים בכל נפלאותי. באופן שיפלא עליהן כל שומע, ורבים יראו וייראו אולי ישובו קצתם:

אשר אעשה בקרבו אשר גי' דצ"ך עד"ש באח"ב שבקרבו היו רשומות. המכות:

ושלחתי את ידי. מה שבכחי לעשות:

והכיתי את מצרים וגו׳. לפי זה המאמר משמע שתיכף כשלא יניח פרעה את ישראל. יביא עליו המכות עד שישלח אבל לא היה כן לבסוף. וכ״ז נשתנה מחמת שנשתנה הדבור ושמעו לקלך. כאשר יבואר:

ושלחתי. ועי"כ אשלח ידי והכיתי את מצרים למען יקבלו ענשם ע"י המכות, וההכאה יהיה בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו, שע"י הנפלאות יתברר מציאות ה' והשגחתו ויכלתו כמו שית' בסדר המכות, ואחרי כן ישלח אתכם, והנה יתבאר בפ' בשלח שלא רצה ה' להוציאם בעצמו שלא מדעת פרעה רק שישלחם הוא דוקא וכי עדן לא נשלם הזמן, וגלגל עמו עד שהביא עליו כל המכות ואח"כ שלחם בעצמו וגרשם מן הארץ: