שמות כה, לג

משקדים. כתרגומו, מצוירים היו כדרך שעושין לכלי כסף וזהב שקורין ניילי"ר:

ושלשה גבעים. בולטין מכל קנה וקנה:

כפתר ופרח. היה לכל קנה וקנה:

תְּלָתָא כַלִידִין מְצַיְרִין בְּקַנְיָא חַד חֵזוּר וְשׁוֹשַׁן וּתְלָתָא כַלִידִין מְצַיְרִין בְּקַנְיָא חַד חֵזוּר וְשׁוֹשָׁן כֵּן לְשִׁתָּא קְנִין דְנָפְקִין מִן מְנַרְתָּא:

תְּלָתָא כַּלִּידִין מְשַׁקְעִין בְּצִיּוּרֵיהוֹן בְּקַנְיָא חָד חֵיזוּר וְשׁוֹשַׁן וּתְלָתָא כַּלִּידִין מְשַׁקְעִין בְּצִיּוּרֵיהוֹן בְּקַנְיָא חָד חֵיזוּר וְשׁוֹשַׁן הֵיכְדֵין לְשִׁיתָּא קְנִין דְּנַפְקִין מִן מְנַרְתָּא

שלשה גבעים. אמר הגאון כי משקדים. כדמות שקדים והנכון שהוא מגזרת לשקוד על דלתותי:

שלשה גבעים - חלולים כמין כוסות גומות גומות בקנה.

משקדים - כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים, כעין שעושים כלי כסף מצויירים בליטות כעין כפות או כעין תפוחים שקורין קולייר"ץ בלע"ז. ושוב שמעתי שכן מפרשים בנרבונא. אמונדלי"ץ בלע"ז לשון שקדים.

כפתר ופרח - באמצע כל קנה לנוי.

משקדים. ידוע בגמ׳ יומא דנ״ב שנסתפקו במקרא דלהלן ובמנורה ארבעה גביעים משקדים כפתוריה. אי קאי משקדים על הגביעים או על הכפתורים. והקשו התוס׳ לפי שהוכיחו דלא זכר הש״ס ספיקות אלא במקום דנ״מ במשמעות. והרי הכא אין נ״מ במשמעות. בין אי קאי על הגביעים בין אי קאי על הכפתורים. והנראה דאע״ג דלהלן הפי׳ משוקדים לפי ת״א מצוירין. ובפי׳ המשניות להרמב״ם מנחות פ״ג הוא מלאכה ידועה לאומנים. כ״ז אינו אלא אי קאי על הכפתורים אבל אי קאי על הגביעים. וכן במקרא שאנו עומדים בו דברור דקאי על הגביעים כמש״כ התוס׳ שם משום דמפסיק בין משקדים לכפתור ופרח בתיבות בקנה האחד. א״כ יש לפרש משוקדים כצורת שקדים. דמעשה גביע הוא כמו שקד קצר למטה ומתרחב למעלה. אלא דכל גביע פתוח למעלה במקום הרחב. משא״כ שקד למעלה מתעגל וסתום:

שלשה, באר תמונת הקנים, שבכל קנה ימצא שלשה גביעים משוקדים וכפתור אחד ופרח אחד, עד שבששה הקנים ימצאו י"ח גביעים משוקדים וששה פרחים וששה כפתורים, [ומ"ש כן לששת הקנים היינו וכן לששת הקנים, משא"כ בפסוק ל"ה לא אמר מלת כן, כי חשב כל הקנים]: