שמות יא, ח

וירדו כל עבדיך. חלק כבוד למלכות שהרי בסוף ירד פרעה בעצמו אליו בלילה (שמות יב לא) ויאמר קומו צאו מתוך עמי ולא אמר לו משה מתחלה וירדת אלי והשתחוית לי:

אשר ברגליך. ההולכים אחר עצתך והלוכך:

ואחרי כן אצא. עם כל העם מארצך:

ויצא מעם פרעה. כשגמר דבריו יצא מלפניו:

בחרי אף. על שאמר לו (שמות י כח) אל תוסף ראות פני:

וְיֶחֱתוּן כָּל עַבְדָיךְ אִלֵין לְוָתִי וְיִבְעוֹן מִנִי לְמֵימָר פּוּק אַתְּ וְכָל עַמָא דִי עִמָךְ וּבָתַר כֵּן אֶפּוֹק וּנְפַק מִלְוָת פַּרְעֹה בִּתְקוֹף רְגָז:

וְיַחְתוּן כָּל עַבְדָּךְ אִלֵּין לְוָותִי וְיִבְעוּן מָטוּ מִינִי לְמֵימַר פּוּק אַנְתְּ וְכָל עַמָּא דְּעִמָּךְ וּמִבָּתַר כְּדֵין אֶפּוֹק וּנְפַק מִלְוַת פַּרְעה בִּתְקוֹף רְגַז

וירדו. והשתחוו לי לאמר על פיך.

וכל העם אשר. ברגליך. שהם ברשותך שאוליכם אל המקום שארצה כמו ויעל ברגליו. והנה בעבור שאמר לו אל תוסף ראות פני יצא בחרי אף:

וירדו כל עבדיך - דרך כבוד אמר לו, שהרי בשעת מעשה ויקם פרעה לילה ויקרא למשה ולאהרן לילה. וכל זה אמר לו משה לקיים מה שאמר לו: לא אוסיף עוד ראות פניך. אתה ועבדיך תבואו אלי.

ואחרי כן אצא. לא אצא מיד כשתבקשו מלפני שאצא אלא אחרי כן, כי אמתין עד הבקר:

צא אתה וכל העם אשר ברגליך. יאמר אין אני וישראל יוצאים מרשותך עד שתשלחנו אתה בעצמך ותצוה אותנו בכך ואחרי כן אצא. והנה בכאן נשתלחו ישראל והותרו ממאסרם בכח עליון ועל כן יוצא מן הכתוב הזה השם הידוע לאשה המקשה ללדת וכחו עצום לפתוח מוסרות הולד שהוא אסור בבית האסורים להוציאו ממסגר לאויר העולם כדי שיזכה לתורה כי האדם לעמל התורה יולד כשם שישראל יצאו ממאסרם לקבל התורה בחודש השלישי, והשם הזה ידוע הוא לבעלי השמות ומפורסם בנקודו ואמר ר' עקיבא קו"ף זה הקב"ה והבן זה.

וירדו כל עבדיך. וגם הוא בעצמו ירד לפי שאמר והשתחוו לי חלק לו כבוד שהוא מלך:

וירדו כל עבדיך וגו׳. כאן הבטיח כי עבדיו אלו יחיו ולא ימות מהם אחד במכת בכורות. ואולי שהיו כלם פשוטים ואין בכור ביניהם וידע בידיעת נביא. או הגם שהיו ביניהם בכורות, אף על פי כן הוציאם מכלל המכה, והטעם לא לצד צדקותם אלא לצד שבזהו פרעה הרשע בפניהם ודבר אליו כדבר הנבל ״אל תוסף ראות וגו׳ כי ביום״ וגו׳, לזה צריך גם הוא להתבזות בפניהם כדין המביש חברו בפני רבים שצריך לפיסו בפניהם. ותמצא שהקפיד משה על הדבר, דכתיב: ״ויצא מעם פרעה בחרי אף״. והנה הגם שלא אמר משה אלא ״וירדו כל עבדיך״, נתכון לומר גם עליו כי הוא בעצמו יקום לילה, אלא שדבר דרך כבוד.

והשתחוו לי לאמר. טעם שלא אמר בפרוש ״ויאמרו לי״, נתכון לומר כי אמצעות ההשתחויה עצמה יגיד כי כונתם לאמר ״צא אתה״, כיון שהוא אדון עליהם, אם כן האדון יעשה חפצו ואין עליו שלטון.

עוד ירצה, כי להיות כי מנהג המלכים כשיבא אדם לדבר אליהם דבר ישתחוו לפניו, ומזה ידע המלך כי הם חפצים לדבר עמו, כי אין מהמוסר לדבר לפני מלך גדול בלא שאלת רשיון, גם אין דרך כבוד לשאול רשות, לזה ישתחוה ובזה ידע המלך כי חפץ דבר ויאמר אליו דבר. והוא שאמר והשתחוו לי לאמר, פרוש, שההשתחויה היא להגיד שרוצים לאמר, והאמירה ״צא אתה״ וגו׳. והגם שלא הזכיר הכתוב פרט זה באותה הלילה, קצר ואמר גדולה מהאמור כאן, שפרעה עצמו קם לילה וגו׳:

כל עבדיך. לפי הדרש בזבחים דק״ב אמר כך בשביל כבוד המלוכה. דבאמת ירד גם פרעה בעצמו כדכתיב ויקרא למשה ולאהרן לילה. וכ״ה ברבה פי״ח. ואע״ג שהיה אפשר לפרש ויקרא למשה וגו׳ ע״י שלוחו קרא אותם לביתו כמו לעיל כ״פ. פשיטא לחז״ל שא״א לפרש הכי. שהרי מוזהרים היו משה ואהרן לבלי לצאת מפתח בתיהם עד הבקר. וא״כ מפרשי הא דדייק משה לומר ואתם לא תצאו וגו׳. לאפוקי המון ישראל וכמו שיבואר שם. אכן לפי הפשט י״ל דדיוק ואתם וגו׳ לאפוקי משה ואהרן שהם לא יראו מהמשחיתים לחבל:

אלה. גדולי המדינה העומדים לפני פרעה וכדתניא באדר״נ שהבאתי לעיל ג׳:

והשתחוו לי. סתם השתחויה משמע בתחנה ובקשה כמש״כ בס׳ בראשית כ״ד כ״ו בשם הירוש׳. והכי איתא בת״א ובת״י כאן ויבעון מני:

צא אתה וגו׳. שיבקשוהו לצאת תומ״י מפני רוב פחד שלא יהיה להם למזכיר עון כמש״כ לעיל:

אשר ברגליך. ההולכים אחריך. ובאו בזה להרשות כל ערב רב ממצרים שיצאו ג״כ עמם:

ויצא מעם פרעה בחרי אף. פרש״י על שאמר לו אל תוסף ראות פני. וקשה לי א״כ היה בכל השעה ההיא בכעס. ואיך חלה עליו רוה״ק ושמע כל דבר ה׳. אלא נראה דמשה ואהרן הסבירו לו כל המאמר והוא לא רצה לשמוע כלל. וע״ז יצא בחרון אף. מש״ה ויאמר וגו׳:

וירדו. ועי"כ ירדו אלי כי לא אבוא עוד אליך והשתחוו לי, כי מצרים חזקו על העם לשלחם מן הארץ לחלוטין, וזאת לא רצה משה שאמר רק דרך שלשת ימים נלך, יצטרכו לבקש שאתרצה בכך, ועז"א שיאמרו צא שהוא היציאה לגמרי:

כ דק"ל מה איכפת ליה לפרעה שיצא הוא לבד ועוד אף אם יצא עם כל ישראל הא לא יצאו אלא חוץ לעיר ויזבחו לכ"פ מארצך:

ל והיינו כל הפ' של כחצות הלילה ואז יצא ואף שאמר לו פרעה שיצא מלפניו אפ"ה לא יצא:

מ דק"ל אדרבה פרעה הי"ל לקצוף על משה לפי שמשה התרה בו ודבר אליו קשות ועז"פ וכו':