שמות י, כח

וַאֲמַר לֵּהּ פַּרְעֹה אִזֵיל מֵעִלָוָי אִסְתַּמַר לָךְ לָא תוֹסִיף לְמֶחֱזֵי אַפַּי אֲרֵי בְּיוֹמָא דְתֶחֱזֵי אַפַּי תְּמוּת:

וַאֲמַר לֵיהּ פַּרְעה אִיזֵל מֵעִילַוָוי אִיזְדַהַר לָךְ לָא תוֹסִיף לְמֶחֱמֵי סְבַר אַפַּי לְמַלָלָא קֳדָמַי חֲדָא מִן מִלַיָא קַשְׁיָיתָא כְּאִלֵּין אֲרוּם בְּיוֹמָא דְאַתְּ חָמֵי סְבַר אַפַּי יִתְקוֹף רוּגְזִי בָךְ וְאֶמְסוֹר יָתָךְ בְּיַד בְּנֵי נְשָׁא אִילֵין דַּהֲווֹ תַּבְעִין נַפְשָׁךְ לְמִיסַב יָתָהּ

וַאֲמַר לֵיהּ פַּרְעה זִיל מֵעִלַוַי אִזְדַהַר בָּךְ דְּלָא יִתְקוֹף רוּגְזִי בָּךְ לְמֵימָר הֲלָא מִלַיָא קַשְׁיָתָא הָאִילֵין דְּאַתְּ אָמַר לִי בְּרַם צָבֵי הוּא פַּרְעה לִמְמוּת וְלָא לְמֶהֱוֵי שְׁמַע לְמִילָךְ אִיזְדַהַר דְּלָא יִתְקוֹף רוּגְזִי בָּךְ וְאֶמְסוֹר יָתָךְ בֵּין יְדֵיהוֹן דְּעַמָּא הָאִילֵין דִּתְבָעוּ יַת נַפְשָׁךְ לְמִקְטוֹל יָתָךְ:

תמות. אתה תהיה חייב מיתה שתמרוד במלכות:

לך מעלי מעלי בגי' בפסח מלמד שבפסח יצאו:

אל תוסף ב' במסו' אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך כי בשביל שאמר לו אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות א"ל השם בעת מותו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה:

לך מעלי. לא אמר מפני. שהרי לא ראהו רק שמע קולו:

ראות פני התחלת הראיה מיקרי ראית פנים כעין הקבלת פנים:

תמות. קשה והרי ידע פרעה שאין בידו להרגו ואלו היה בידו כבר הרגו. וכדאיתא בש״ר פ״ט כשהיה משה יוצא מאצל פרעה היה אומר אם יבא אצלי אני הורגו אני צולבו אני שורפו. וכשהיה משה נכנס מיד נעשה פרעה מטה. אבל בת״י ביאר שאמר שימסור אותו לרשעי ישראל שרוצים להרגו. והוא לא ידע מעסק הדבר שהיה באותה שעה בישראל. ועד כה לא אמר כזאת. שכסבור שכמו שהוא אלהים עליו כמו כן הוא בישראל אבל משעה שאמרו השלוחים לקרא לו לבדו והמה ידברו עמו כמש״כ לעיל מצא לב לחשוב שכמ״כ יוכלו לו להרגו ממש:

לך מעלי. כי לפי דעתו שמלא דבר ה' ומשה מעליל עליו, נפסק השליחות ולא התירא עוד ממשה אחר שלדעתו מקיים דבר ה' ומשה אינו שליח עוד רק אומר מדעת עצמו: