דברים ז, ה

מזבחתיהם. של בנין:

מצבותם. אבן אחת:

ואשירהם. אילנות שעובדין אותן:

ופסיליהם. צלמים:

אֲרֵי אִם כְּדֵין תַּעַבְּדוּן לְהוֹן אֱגוֹרֵיהוֹן תְּתָרְעוּן וְקָמָתְהוֹן תְּתַבְּרוּן וַאֲשֵׁרֵיהוֹן תְּקוֹצְצוּן וְצַלְמֵי טַּעֲוָתְהוֹן תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא

אֲרוּם אִין כְּדֵין תַּעַבְדוּן לְהוֹן אִיגוֹרֵיהוֹן תִּסְתְּרוּן וְקָמַתְהוֹן תְּתַבְּרוּן וְאִילָנֵי סִיגְדֵיהוֹן תְּקַצְצוּן וְצַלְמֵי טַעֲוַותְהוֹן תּוּקְדוּן בְּנוּרָא

כי אם. רק כה עשו להם כטעם כי עם קדוש אתה ולא תתגאל בדברי הכותיו' המצויירו' במצבות ואשרים:

כי אם כה תעשו להם - תגדעו גידוע נופל באילן וכל דבר ארוך, כדכתיב: וכל קרני רשעים אגדע.

ואשירהם תגדעון. ובפ׳ ראה כתיב ואשיריהם תשרפון באש. אי׳ בע״ז דמ״ה דכאן מיירי בשעת כיבוש ולהלן אחר כיבוש:

ופסיליהם תשרפון באש. אפי׳ בשעת כיבוש. דגוף ע״ז חמור מאשרה דסתמא אינו אלא משמשין כמש״כ הר״ן רפ״ג דסוכה. ובפ׳ ראה כתיב ופסילי אלהיהם תגדעון. היינו משום דמי שמצא פסל אחר כיבוש. מסתמא נעבד אחר ביאתם לארץ מש״ה מהני ביטול והיינו גידוע ע״י כותי וכדתנן בע״ז פ״ד כיצד מבטלה קטע כו׳. ולהלן מקרא כ״ה יבואר עוד בזה. וע״ע מש״כ בפ׳ ראה:

כי אם, וחוץ מזה אתה מחויב לבער כל מיני ע"ז, וכבר באר הרמב"ם בה' מלכים שהיה אסור לישראל להשלים עמהם רק עד שיקבלו מס ועבדות ושלא לעבוד עבודת כו"ם וגם אז היה אסור להם לכרות להם ברית: