דברים ה, י

וְעָבֵד טֵּיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין לְרַחֲמַי וּלְנָטְּרֵי פִקוֹדָי

וּנְטִיר חֶסֶד וְטִיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין לְרַחֲמֵי צַדִּיקַיָא וּלְנַטְרֵי פִּקוּדַי וְאוֹרַיְיתָי

סמך ולשומרי מצותי ללא תשא שאפי' בשמירת מצות יש משום לא תשא שהעושה מצוה שלא לשם שמים כאילו נושא שם שמים לבטלה. א"נ שמזהיר שלא לעבור על לא תשא בענין שמירת מצוה שהרי נשבעים לקיים המצוה:

ולשמרי מצותו כתיב מצותי קרי.

לאהבי ולשמרי מצותו. הנה עיקר משמעות שומרי מצותי מבואר שם ע״פ המכילתא שהוא שומר במס״נ ובדרך חסידות. אכן היה ראוי לכתוב מצותי כמו לאוהבי. ועוד יש להבין חסרון יו״ד להלן ז׳ ט׳ דמצותיו מיבעי ובא ללמדנו דמצוה אחת בזה האופן סגי להיות נקרא שומר מצוה באהבת ה׳ וכדתניא במכילתא פ׳ בשלח עה״פ אז ישיר רנ״א כל המקבל עליו מצוה אחת באמנה כו׳ ובירושלמי קדושין ספ״א עה״מ כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל אה״א אר״י בר׳ בון מי שייחד לו מצוה ולא עבר עליה מעולם כו׳ והיינו אפילו במס״נ. מש״ה כתיב כאן מצותו כדי שיהי׳ במשמע מצוה שלו אפילו אחת מהן. וע׳ להלן ו׳ א׳: