דברים ד, לז

ותחת כי אהב. וכל זה תחת אשר אהב:

ויוצאך בפניו. כאדם המנהיג בנו לפניו שנאמר (שמות יד, יט) ויסע מלאך האלהים ההולך וגו' וילך מאחריהם דבר אחר ויוצאך בפניו בפני אבותיו, כמו שנאמר (תהלים עח, יב) נגד אבותם עשה פלא. ואל תתמה על שהזכירם בלשון יחיד, שהרי כתבם בלשון יחיד ויבחר בזרעו אחריו:

וָחֳלַף אֲרֵי רְחִים יָת אֲבָהָתָךְ וְאִתִּרְעֵי בִּבְנוֹהִי בַּתְרוֹהִי וְאַפְּקָךְ בְּמֵימְרֵהּ בְּחֵילֵהּ רַבָּא מִמִצְרָיִם

וְחוֹלַף דִּרֵחֵים יַת אֲבָהַתְכוֹן אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְאִתְרְעֵי בִּבְנוֹי דְיַעֲקב בַּתְרוֹי וְאַפְקִינְכוֹן בְּאַפֵּי רְעוּתֵיהּ בְּחֵילֵיהּ רַב מִמִּצְרָיִם

ויבחר בזרעו. רמז ליעקב כי אם אמר בזרעם יכנסו עמנו שמנה גוים:

ויוציאך בפניו. בכעס שכעס על מצרים וי״א כמו ומלאך פניו הושיעם ולפי דעתי שהוא כמו ופניך הולכי' בקרב:

ויוציאך בפניו - ועברתי בארץ מצרים. וה' הולך לפניהם יומם.

ותחת כי אהב את אבותיך. ומאחר שעשה כל אלה הנה תחת שאהב את אבותיך:

ויבחר בזרעו. של אחד מהם בלבד והוא זרעו של יעקב:

ויוציאך בפניו. בפעולות באות מפניו למעלה מן הטבע לא מאחוריו כפעולות טבעיות:

ממצרים להוריש. שהתכוון להוציאך מעבדות אשר בו לא היית יכול להתבונן:

ותחת ב' דין ואידך ותחת רגליו וזהו שאמרו האבות הן הן המרכבה וזהו ג"כ מתוך האש ותחת כי אהב לומר שהם תוך האש של שכינה:

ותחת כי אהב את אבותיך. רוצה לומר השמיעך את קולו לאהבת האבות.

ויבחר בזרעו. יחזור ליעקב השלישי באבות, ולכך לא אמר בזרעם כי יכנסו בכלל עשו וישמעאל ויתר העמים. ולכך אמר בסדר והיה עקב (דברים י) רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר (בזרעו אחריו) [בזרעם אחריהם] בכם מפני שאמר (בזרעו) [בזרעם] הוצרך לומר בכם, להוציא עשו וישמעאל. והיה אפשר לומר ובעבור כי אהב או למען, אבל אמר ותחת כלשון (שמות כד) ותחת רגליו, והם שנים בתורה לא יותר, וירמוז למה שדרשו האבות הן הן המרכבה.

ויוציאך בפניו. ע"ד הפשט, בעצמו, מלשון (שמואל ב יז) ופניך הולכים בקרב.

וע"ד המדרש בפניו בכעסו, מלשון (שמות לג) פני ילכו, (שמואל א א) ופניה לא היו לה עוד, והענין בכעס שכעס על המצריים.

וע"ד הקבלה ויוציאך בפניו זה מלאך הפנים, שנאמר (ישעיה סג) ומלאך פניו הושיעם, בכחו הגדול שבקרבו, והבן זה. ועוד יכלול הכתוב זכות האבות שבזכותם יצאו ממצרים, בפניו זה יעקב שכן כתיב (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סלה, בכחו זה יצחק, הגדול זה אברהם. והתחיל מיעקב למעלתו כי הוא החוט המשולש בזכות האבות, וכן הקו האמצעי עיקר, וכן במקום אחר יתחיל מיעקב בפסוק (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקוב.

ויבחר בזרעו אחריו רמז ליעקב ואילו אמר בזרעם אחריהם היה פתחון פה לשמונה גויים שיצאו מאברהם ומיצחק זולתינו שיאמרו אנו נבחרים כמותכם.

ויוצאך בפניו בפני מצרים כמו שמפרש והולך וכתיב יצאו כל צבאות ה׳ לעיני מצרים ומצינו מצרים נקראים בלשון יחיד והנה מצרים נוסע אחריהם.

ויוציאך. וניהג אותך:

בפניו. בשעת הוצאה, כדכתי' ויסע מלאך האלהים:

ותחת כי אהב וגו׳. עוד הוכחה דאלו היה כח אחר ח״ו. הפלא מה לזה הכח עמך לעשות פעולות נפלאות בשבילך יותר מכל אוה״ע אלא ה׳ הוא האלהים אשר ידוע כי אברהם יצחק ויעקב עבדוהו והגדילו שמו בארץ ובשביל שאהב אותם בחר בזרעו אחריו:

ויוציאך בפניו. היינו במדותיו כמו שפירשנו בס׳ במדבר ו׳ כ״ו:

בכחו הגדול. ביכלתו העצום. שני דברים אלו הוא תכלית כל פעולה. מדותיו שמשגיח עמהם. ויכלתו:

ותחת, והתכלית של הנסים של יצ"מ היה שע"י שאהב את אבותיך שלהם הבטיח ירושת הארץ, ע"כ הוציאך בפניו ר"ל בעצמו שלא ע"י מלאך, ובכחו חגדול שלא עפ"י הטבע, והיה התכלית לזה להוריש גוים וכו' להביאך לתת לך את ארצם נחלה, וא"כ תכלית יצ"מ היה שתירש את הארץ:

ס ר"ל למה כתיב ותחת בוי"ו ומתרץ דמוסב אלעיל מיניה וכל זה וכו':

ע ויהיה פירוש בפניו כמו לפניו וכמוהו וירקה בפניו כמו לפניו וכן פירושו לפי דבר אחר פירושו נמי כמו לפניו ואין הפרש בין הפירושים אלא לפירוש ראשון קאי בפניו על האבות:

פ ר"ל דכתיב בפניו וקשה דלפי דבר אחר קאי בפניו על אבותיך והא בפניו לשון יחיד הוא ומפרש ויבחר בזרעו אחריו רצה לומר דהא אף בלא דבר אחר דאז לא קשה מאי דכתיב בפניו משום דקאי על הקדוש ברוך הוא אפילו הכי קשה מה דכתיב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו דעל כרחך ויבחר וגומר קאי על אבותיך אף ללשון א' ואף על פי כן כתיב בזרעו אחריו דהוא לשון יחיד אם כן אף לדבר אחר דקאי בפניו גם כן על אבותיך לא קשה מה דכתיב לשון יחיד והוצרך לשני טעמים דלטעם הראשון קשה הל"ל ויוציאך והוליכך בפניו לכן אמר דבר אחר ולטעם זה לחוד נמי קשה והא אבותינו כבר מתו ומאי בפניו לכן צריכין אנו גם לטעם ראשון: