דברים ל, ט

וְיוֹתְרִינָךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל עוֹבָדֵי יְדָךְ בְּוַלְדָא דִמְעָךְ וּבְוַלְדָא דִבְעִירָךְ וּבְאִבָּא דְאַרְעָךְ לְטָּבָא אֲרֵי יְתוּב יְיָ לְמֶחֱדֵי עֲלָךְ לְטָב כְּמָא דִי חֲדִי עַל אֲבָהָתָךְ

וִישַׁיְירִינְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן לְטָבָא דְתַצְלְחוּן בְּכָל עוֹבָדֵי יְדֵיכוֹן בְּוַולְדָא דִמְעֵיכוֹן וּבְוַולְדָא דִבְעִירְכוֹן וּבְפֵירֵי אַרְעֲכוֹן לְטָבָא אֲרוּם יְתוּב מֵימְרָא דַיְיָ לְמֵיחֲדֵי אַמְטוּלְכוֹן לְאוֹטָבָא לְכוֹן הֵיכְמָא דְחָדֵי עַל אַבְהַתְכוֹן

וטעם והותירך. בעבור שיתן הקללות על השונאים:

כאשר שש על אבותיך. שנחלו הארץ כי עם הגולים ממנה ידבר:

והותירך ה'. יתן לך הצלחה יתירה מכל הצלחה הקודמת:

לטובה. הכתובה בספר התורה הזה. כאמרו והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם. וזה יעשה כאשר ישוב לשוש עליך לטוב כי תשמע כמו ששש על אבותיך לא בזכות אבות וזה מפני שתהיה תשובתך בכל לב ובכל נפש באופן שעונות נחשבים כזכיות ותהיה לרצון לפניו כמו שהיו אבותיך:

כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך. יתכן שירמוז הכתוב הזה לחזרת המלך עם הכלה בזמן הגאולה, ושעור הכתוב כן, כי ישוב ה' לטוב לשוש עליך כאשר שש על אבותיך, ובאור הענין כי השם הנכבד יותירך בכל מעשה ידיך, כלומר יתן לך יתרון טובה כשישוב המלך אל המלכות, ואז ישוש עליך כאשר שש על אבותיך. ואם תשאל מתי ישוב, על כן הזכיר אחריו כי תשמע, כי תשוב, על דרך הכתוב (מלאכי ג׳:ז׳) שובו אלי ואשובה אליכם, ולמדנו כי הדבר תלוי בתשובה, ובאור ואשובה אליכם, ואשוב לה"א אחרונה, לצרככם, והבן זה.

כאשר שש על אבתיך שירשו את הארץ שהרי עם הגולים ממנה מדבר.

והותירך ה׳ אלהיך בכל מעשה ידך וגו׳. כבר נתבאר לעיל כ״ח א׳ משמעות ברכה זו שיהי׳ שפע ברכה למעלה מה״ט. אכן שם דמיירי בברכות לפני החטא לא נזכר אלא בפרי בטנך וגו׳ ולא במשלח ידך דמשמעו מסחור וגם פי׳ הכתוב דברכה זו לא תהיה אלא על האדמה אשר נשבע ה׳ וגו׳ והיינו בא״י משא״כ משלח ידך שהולך הלאה לחו״ל לא תהיה הברכה אלא המורגל וכמבואר שם מקרא א׳. אבל כאן דמיירי לימות המשיח יהי׳ יתרון ברכה אפילו במשלח ידך וממילא לא פירש הכתוב באדמה. דאפי׳ בחו״ל יהי׳ הליכות ברכה בשפע רב למעלה מה״ט:

כאשר שש על אבותיך. בהיותם במדבר. כדכתיב לעיל ב׳ ז׳ כי ה׳ אלהיך וגו׳ ע״ש אף שהיו בחו״ל:

והותירך ה' אלהיך וגו'. (זכריה יד ב) במלחמת גוג ומגוג כתיב ונלכדה העיר וגו' ויצא חצי העיר בגולה וגו' ויתר העם לא יכרת מן העיר יבשרם כי הנותרים אז יותירם ה' לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך האבות הקדושים עד"ה (ישעיה ד ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו: