דברים כח, נב

עד רדת חמתיך. לשון רדוי וכבוש:

וְיָעֵק לָךְ בְּכָל קִרְוָיךְ עַד דְיִכְבַּשׁ שׁוּרָיךְ רָמַיָא וּכְרִיכַיָא דִי אַתְּ רָחֵץ לְאִשְׁתֵּזָבָא בְּהֵן בְּכָל אַרְעָךְ וְיָעֵק לָךְ בְּכָל קִרְוָיךְ בְּכָל אַרְעָךְ דִי יְהַב יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ

וְיָעִיקוּן לְכוֹן בְּכָל קִירְוֵיכוֹן עַד זְמַן דִי יֵחְתוּן אֲכוֹלֵיכוֹן רָמַיָא וְתָלִילַיָא דְאַתּוּן רְחִיצִין בְּהוֹן לְאִשְׁתֵּיזְבָא בְּהוֹן בְּכָל אַרְעֲכוֹן וְיָעִיקוּן לְכוֹן בְּכָל קִירְוֵיכוֹן בְּכָל אַרְעֲכוֹן דִיהַב יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן

והצר לך בכל שעריך. כלומר בכל מקום. ויתכן לפרש כי מה שהזכיר בפרשה ארבע פעמים שעריך, האחד כולל, והשני שערי המדינות, והשלישי שערי הבתים של היחידים, והרביעי מלשון שעור, כלומר שיציק לו האויב בכל מה שהוא מחשב, וכן יזדמן לו צער ונזק ותשיגהו בהלה בכל מה שהוא משער לעשות, והנה הוא בהפך מהמצליח שישכיל בכל אשר יפנה ויצליח בכל מה שיחשוב וכל דבריו ומחשבותיו יצאו לו על הנכונה כענין הנזכר ברשע (תהלים י) יחילו דרכיו בכל עת.

והצר לך וגו׳. אחר שיכלה החיל שבשדה וכל תבואות השדה ובהמות יצר עליך תחלה על הערים הבצורות:

עד רדת וגו׳. וגם בעירות הפרזות הצר לך בכל שעריך וגו׳:

כ ויחסר בי"ת מן חומותיך שהיה לו לכתוב עד רדת בחומותיך כמו לנמוך והחומות כבר הם עומדים בנמוך על הארץ ומ"ה פי' אותו הרב מל' רדוי וכבוש ואף שרדת ממשקל שבת י"ל דס"ל שהוא ממלות הזרים שבאים הרבה בתורה ואף שכתוב והורד המשכן יורידו המשכן שגם המשכן היה עומד על הארץ שאני מלת רדת שהוא פועל עומד בעצמו לאפוקי יורידו והורד פעל יוצא לשני: