דברים כז, יח

משגה עור. הסומא בדבר ומשיאו עצה רעה:

לִיט דְיַטְעֵי עַוִירָא בְּאָרְחָא וְיֵימַר כָּל עַמָא אָמֵן

לִיט דְיִטְעֵי אַכְסַנְיָא בְּאוֹרְחָא דְהוּא מְדַמֵי לְסַמְיָא הֲווֹן עַנְיַין כֻּלְהוֹן כַּחֲדָא וְאָמְרִין אָמֵן

לִיט יֶהֱוֵי גַבְרָא דְיִטְעֵי אַכְסַנְיָא בְּאוֹרְחָא דְהוּא דָמֵי לְסַמְיָא וְיַעֲנוּן כָּל עַמָא וְיֵימְרוּן אָמֵן:

משגה עור לו' לא תיעץ לו לפי דרכך כדי להסיג גבולו:

משגה ב'. משגה עור. משגה ישרים בדרך רע. זה שררשו משגה עור, שמיעצו לחטוא. זה משגה ישרים בדרך רע, שהוא ישר ונותן לו עצה לעקם דרכיו. וסמך לו:

ארור משגה עור בדרך. שהוא בסתר מפני שעור אינו רואה מי המשגה. (וכולל הרבה ענינים מעונן מנחש ומכשף שמי שירצה לדעת עתידות שואל בהם והם משגים בלהטיהם. וכולל מי שמשיא לחברו עצה שאינה הוגנת כפי טובת עצמו:

עור בדרך שאינו עור עינים רק עור בדרך שרוצה לילך. וכולל בזה גם החנופה שדרך קטני העם להחניף להגדולים ולהסכים להם שמעשיהם טובים. ומובן שהוא חמור מאד ומצוי כענין שאמרו באגריפס המלך על שאמרו לו אחינו אתה נתחייבו כליה) ומצינו שנזהרו בזה אף קודם מ"ת ואבימלך הוכיח לאברהם וכן ליצחק על שאמרו אחותי היא ואמר מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי במה שכמעט היה נכשל על ידם. וכן יעקב שאמר על מי שימצא אתו את התרפים לא יחיה הוא שלא יכשל לבן עי"ז שיחשוב שיש ממש בהתרפים שגם יעקב היה ירא שלא יגלו, לכן לקחם:

ה דגמרינן משגה משגה מפ' קדושי' והתם גופא מנלן עיין בפ' קדושים: