דברים כג, יט

אתנן זונה. נתן לה טלה באתננה פסול להקרבה:

ומחיר כלב. החליף שה בכלב:

גם שניהם. לרבות שנוייהם, כגון חטים ועשאן סלת:

לָא תָעֵל אֲגַר זַנִיתָא וְחוּלְפַן כַּלְבָא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיְיָ אֱלָהָךְ לְכָל נִדְרָא אֲרֵי מְרָחָק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אַף תַּרְוֵיהוֹן

לָא תַעֲלוּן אֲגַר מוֹהֲבוֹת מַטְעִיתָא וּפֵירוּג דְּכֶלֶב לְקַרְבָא בְּבֵי מוּקְדְּשָׁא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן לְכָל נִדְרָא כָּל דְּכֵן לִשְׁאַר קוּרְבָּנַיָא אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן אוּף תַּרְוֵיהוֹן

לָא תַעֲלוּן אֲגַר דִּזְנוּ וּפֵירוּג כֶּלֶב:

לא תביא אתנן זונה הזונות יעשו באתנן שלהם מצות חושבות לכפר על חטאתן כמו שיזכירו רבותינו (ויק"ר ג א) במשל שלהן גייפא בתפוחייא ומפלגא לבאישייא ולכך אסרה תורה אתנן לכל נדר כי עתה יוסיפו לחטוא בהן וכן ענין מחיר כלב בעבור כי הצדים בכלבים ושומרי החומות יגדלו כלבים עזי נפש מזיקים את הרבים וידירו במחיריהם להיות כופר לנפשם וכן המנהג עד היום בפרשים אנשי הציד שיעמידו צורת כלביהם בשעוה לפני ע"ז שיצליחו בהם והמפרשים אמרו מפני שהוא דרך בזיון. ואמר (דברים כג יט):

גם שניהם לרבות שנוייהם, כגון חטין ועשאן סולת, לשון רש"י. (רש"י על דברים כ״ג:י״ט) אבל בגמרא (בבא קמא סה ב) אמרו, שבית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין, אלא הם ולא ולדותיהם הם ולא שנוייהם. וטעם גם שניהם, בעבור שהאחד באמת תועבה גדולה והוא האתנן כי בו נעשתה תועבת הזמה, אמר שגם שניהם יתעב ה'; וכמוהו (משלי יז טו): "מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ה' גם שניהם", יתלה הקטן בגדול. וכן (דברים כב כב): ומתו גם שניהם, כמו שפירשתי. או טעמו, שהזהיר כבר על פסולי הקרבן במומין ואמר בהם (דברים יז א): "לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת ה' אלהיך הוא", הוסיף בכאן לומר כי גם האתנן והמחיר, שגופם תמים, גם הם תועבת ה' אלהיך כמותם, והוא הנכון. וכן (משלי כ יב): "אוזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם", ירמוז לאדם בכללו, יאמר שה' יצר את האדם ועשה גם אלו בו. וכן (משלי כ י): "אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם", ירמוז לגוזל וחומס וכל עושק, שהם תועבות גדולות מאלו ולא יזכירם.

אתנן. כמו מתן והאל״ף נוסף והנו״ן כפול כפ״א נאפופיה וכרי״ש סגריר והטעם מה שלקחה הזונה שנתנו הזונים אחריה כי הוא אסור:

ומחיר כלב. כי הוא דרך בזיון על כן אמר כי תועבת ה':

ומחיר ב' במסורה ומחיר כלב ומחיר שדה עתודים זהו שאמרו נתן לה חטין ועשאן סולת והיינו ומחיר שדה וכן עתודים נמי דהיינו שהחליף טלה בכלב:

כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם וסמיך ליה לא תשיך לומר אחד המלוה והלוה והערב נתעבים:

לא תביא אתנן זונה סמך זונה לקדשה, אתנן לשון מתנה שנתנו לה הזונים אחריה והאל״ף נוספת כמו אזרוע אסוך אתמול.

לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב וגו'. לפי שגם הכלבים עזי נפש מזנים בפרהסיא על כן לא ידעו שבעה כי אבר קטן משביעו רעב, והזונה מצחה נחושה והרי שניהם שוים בזנות ובעזות, ע"כ אין נכון להביאם למקום הקדושה כי שם גדר ערוה ושם הציץ המכפר על ומצח אשה זונה היה לך (ירמיה ג ג) והמה עדיין בעזותם ובפחזותם קיימים כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם היינו שינוייהם.

גם שניהם. הוראת זה הלשון ביארנו לעיל כ״ב כ״ב לדמות דבר שאינו פשוט כ״כ לדבר הפשוט יותר. וה״נ אתנן זונה הדבר מובן שהוא תועבה באשר זנות הוא ראש כל תועבה. אבל מחיר כלב אינו דבר מושכל אלינו מפני מה הוא תועבה. ובמה כלב גרוע מחזיר ושאר דבר טמא ואמאי מחירו גרוע מכל דבר. ע״ז ביארה התורה דגם שניהם שוין בשם תועבה. וע״כ יש בזה סיבה רוחנית ברוח חיים של כלב. ומש״ה מחירו תועבה ואסור להקרב׳ :

[קכח] לא תביא אתנן זונה. ע' בספרי ומ"ש ת"ל כי תועבת. בתמורה יליף מגז"ש תועבת מפ' עריות שאף אתנן מחייבי לאוין אסור למזבח. ומ"ש ותלין שפחתך כו' מפ' בגמ' דבעבד עברי עסקי' וכשאין לו אשה ישראלית ובנים ופלוגתייהו אם רבו מוסר לו שפחה כנענית כשא"ל אשה ובנים דלמ"ד אין מוסר הוי אתנן. ומ"ש ונאמר להלן תועבת. בפ' שופטים (יז א) לגבי הקרבת בע"מ. ומ"ש לרבות הריקועים. ר"ל שאם נתן לה אתנן זהב אסור לעשות ממנו צפוי למזבח, רש"י, ומ"ש לדבר הנדור פי' שאם קודם שנתן לה הבהמה כבר היה מוקדש אין חל עליו שם אתנן. עי' בגמ', ומ"ש שכר פקיעתה פי' שאם נתן לה טלה בשכר שמפקיעה ומבטלה ממלאכה ולא שכר ביאה אין שם אתנן חל עליו שנא' כי תועבת ואין נקרא תועבה רק שכר ביאה, ומ"ש שנים ולא ארבעה כו' פי' משניהם דריש כמו שהיה כתוב בשני תיבות. שני הם ודריש שני ולא ארבעה ר"ל רק שני אלה דכתיב אתנן זונה ומחיר כלב אבל לא אתנן כלב ומחיר זונה (אתנן כלב הוא שאם אמר הא לך טלה זה ותלין כלבתך אצלי, מחיר זונה שאם החליף שפחה זונה בטלה לקנות אותה למלאכה). ומדכתיב שניהם ולא שני דריש למעט ולדותיהם שאינם אסורים:

ח וא"ת והיכי שבק רש"י דברי ב"ה דאמרו הם ולא שינוייהם ומפרש כב"ש דדרש גם לרבות שינוייהם. וי"ל כיון דקאמר בגמרא גם לב"ה קשיא מ"ה פירש אליבא דב"ש: