דברים כג, יג

ויד תהיה לך. כתרגומו ואתר, כמו (במדבר ב, יז) איש על ידו:

מחוץ למחנה. חוץ לענן:

וַאֲתַר מְתַקֵן יְהֵי לָךְ מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְתִפּוֹק תַּמָן לְבָרָא

וְאָתַר מְזַמֵּן יֶהֱוֵי לָךְ מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וּתְשׁוּד תַּמָן מוֹי דְרִגְלָךְ

ויד. מקום כמו יד הירדן גם זו ראיה כי ממחנ' ישראל לא יצא בעל קרי ולא כל אדם בשעת הצורך ואף כי התינוקות והעד שאמר הכתוב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש והטעם כל טמא מטמא ולא טמא יום:

ויד תהיה לך - כתרגומו.

[ויד תהיה לך מקום יהיה לך].

ויד תהיה מחוץ למחנה. זו זכותו של אאע"ה שיעמוד לך גם בהיותם בגלות אע"פי שאז"ל תמה זכות האבות היינו לענין להענות בזכותם מיד ובפרהסייא כמו שעשה אליהו בהר הכרמל אבל מ"מ זכותם לא יסוף מזרעם ויצאת שמה חוץ בגלות בבל ובגלות החיל הזאת:

[קכב] ויד תהיה לך. בספרי כאן דריש אין יד אלא מקום. ובאמת היה נראה לפרש שהוא מלשון כח וחוזק, וכונתו שמחוץ למחנה מקום שנשתלחים שם הטמאים. יהיה שם מחלקה אחת מאנשי החיל למען היות מחסה להיוצאים מחוץ וזה שאמר ויצאת שמה חוץ ר"ל החוץ שאמרתי לך הוא במקום ההוא, אולם מלת חוץ לא יתכן לפ"ז והי"ל לכתוב ויצאת שמה, וגם תיבת חוץ האמור להלן והיה בשבתך חוץ מורה רק על עשות הצרכים, לכן הנכון שיד הוא מקום כמו שבאר הספרי ואסור לפנות במחנה כאמור ויצאת שמה חוץ אבל לא במחנה והוא לאו הבא מכלל עשה, ומביא הספרי ראיה דיד הוא מקום מבמדבר (כ' יז) איש על ידו לדגליהם, אף שגם שם יש לפרשו על כח וחוזק ר"ל המה אנשי הצבא שהוא בדגלם שיחנו על דגלו, אולם מהכתוב לעיל כאשר יחנו כן יסעו מורה שיד הוא מקום, ומפני שי"ל גם שם בדוחק שיד הוא כח מביא מהכתוב בשמואל והנה מציב לו יד. וכאן א"א לפרש על כח וחוזק שר"ל ששמואל בא כרמלה ועושה לו שמה הנהגות המורה על הרשות והממשלה, כי אם היה כן לא היה אומר שאול לשמואל ברוך אתה לה' ע"ז ולא היה שמח, אלא ע"כ שיד הוא מקום ופי' שבנה לו שם מזבח כדברי המפרשים, ולכן מביא הספרי הראיה משאול בראשונה אף כי הוא מנביאים אבל בעבור שמשם ראיה יותר מבמדבר כמו שבארנו:

ג וא"ת והלא משמת אהרן נסתלקו ענני כבוד כדפרש"י בפ' חקת. וי"ל אין מוקדם ומאוחר בתורה וזה נאמר קודם מיתת אהרן: