דברים יח, ז

וִישַׁמַשׁ בִּשְׁמָא דַיְיָ אֱלָהֵהּ כְּכָל אֲחוֹהִי לֵוָאֵי דִמְשַׁמְשִׁין תַּמָן (בִּצְלוֹ) קֳדָם יְיָ

וִישַׁמֵּשׁ בְּשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהֵיהּ הֵי כְּכָל אָחוֹי לֵיוָאֵי דִמְשַׁמְשִׁין תַּמָּן קֳדָם יְיָ

ושרת בשם וגו׳. עליו הוא מ״ע. דאע״ג שעד שלא בא לבהמ״ק לא חלה עליו המצוה שהרי אין לו שבת קבוע. אבל אחר שבא במקרה עליו לשרת בכהונה או בלויה. וכדאי׳ בערכין די״א דמכאן למדנו מצות שיר בלוים. דאלו ממקרא בפ׳ הקודם כי בו בחר וגו׳ לשרת בשם ה׳. הייתי אומר שהוא רשות ונבחרים לזה אבל לא שהוא חובה. וכאן כתיב בלשון מ״ע וממי שבא במקרה למדנו מכש״כ דמשמר הלוים הקבוע מחויב בכך בשבתו וכדכתיב ככל אחיו הלוים וגו׳: