דברים יח, ה

לעמד לשרת. מכאן שאין שרות אלא מעומד:

אֲרֵי בֵהּ יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ מִכָּל שִׁבְטָיךְ לְמֵקַם לְשַׁמָשָׁא בִשְׁמָא דַיְיָ הוּא וּבְנוֹהִי כָּל יוֹמַיָא

מְטוּל דְּבֵיהּ אִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן מִכָּל שִׁבְטֵיכוֹן לְמֵיקוּם לְשַׁמָּשָׁא בִּשְׁמָא דַיְיָ הוּא וּבְנוֹי כָּל יוֹמַיָא

כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך. וראוי לך לתת לו לחם ושמלה כדי שיוכל לעמוד לשרת:

לעמוד לשרת. למדך הכתוב שאין שרות אלא בעמידה. והזכיר בשם ה' והיא מדת הדין, כלשון (שמות כ) אזכיר את שמי, (דברים יב) לשכן שמו שם, וכן דעת אונקלוס בכל מקום שנזכר בהקב"ה שמי או שמו שתרגם אותו לשון שכינה. ומכאן סמך שהיה כהן גדול מזכיר ביום הכפורים שם מ"ב אותיות, כי היום רחמים בדין וכן השם, והבן זה, כי השביעי מן השם המורה על הדין כבר הזכרתיו בתחלת פרשת אחרי מות ברמז, ומשם תבינהו. ותמצא בפרשה זו תיבות כמנין תיבות ברכת מגן אברהם.

לעמוד לשרת. פרש״י בשם הספרי מכאן שאין שירות אלא מעומד. מפרש כי בו בכהנים דמיירי בפ׳ זו. ומשמעות לשרת בשם ה׳ הוא ברכת כהנים שהוא בשם שא״א לפרש בעבודת המקדש ומחשב לשם גבוה. דאם כן האיך יבואר זה המקרא הוא ובניו. מי הוא ומי המה בניו הכל בכלל כהני ה׳. ואין לפרש קטנים שמכונים בשם בנים שהרי קטנים פסולים לעבודה אלא ע״כ מפרשי בב״כ. ואפילו קטנים עולים עם אביהם והיינו דתניא בספרי כל הימים בין בארץ בין בחו״ל וזה אינו אלא בב״כ. ומ״מ נכלל בזה הלשון עבודה ג״כ שהרי כתיב לשרת. וכ״ז הוא דעת תנא דספרי דמיירי רק בכהנים והכי מפרש הפ׳ הסמוכה וכי יבא הלוי וגו׳ כמבואר בפרש״י בשם הספרי. אבל תלמוד דילן ע״כ אינו מפרש הכי דא״כ אמאי נצרך הש״ס בסוטה פ״ז להוכיח דב״כ בעמידה מדכתיב להלן לשרתו ולברך בשמו אתקיש ברכה לשירות. הרי מפורש לעמוד לשרת בשם ה׳ שהוא ב״כ אלא ע״כ לא מפרשי האי לישנא בב״כ. ועי׳ פרש״י שם בד״ה ואתקיש כו׳ ואע״ג דבהאי קרא לאו ברכה כו׳. והכי מבואר דעת הגמ׳ בפירוש זה הלשון דכתיב בפ׳ הסמוכה ושרת בשם ה׳ אלהיו מפרשי בערכין די״א איזו עבודה שבשם הוי אומר זה השיר שהלוים אומרים אלא ע״כ מפרשי זה המקרא על כל השבט כמשמעות לשון מכל שבטיך. וקאי גם על פרשה הקדומה דמיירי בכל שבט לוי ג״כ כמש״כ. ומתפרש מקרא דילן גם על הכהנים ביחוד ועליהם כתיב לעמוד לשרת. ועל הלוים כתיב לעמוד לשרת בשם ה׳ זה השיר. וע״ז כתיב הוא ובניו וכדתנן במס׳ תמיד דצעירי הלוים עולין לשיר. ופי׳ כל הימים עוד משמעות אחרת והוא כמש״כ לעיל י׳ ח׳ בביאור לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה שהוא תפלה וברכה. וכן כאן נכלל בלעמוד לשרת בשם ה׳ תפלה וברכה בשביל ישראל כל הימים אפילו בחו״ל. נמצא לש״ס דילן מתפרש דברים הללו לג׳ כונות. לעמוד לשרת בכהנים וכמשמעו. לשרת בשם ה׳. ללוים ולשיר:

בשם ה׳ כל הימים. זו תפלה וברכה. וכך הוא דרך משנה תורה כמש״כ כ״פ. וע״ע בסמוך:

[נא] כי בו בחר וגו' לעמד לשרת, למד מניה דשירות מעומד ופי' בז"א שזה לענין נ"כ וכבר העירותי בזה למעלה (סי' כו), ועז"א בין בארץ בין בח"ל: