דברים יח, ב

כאשר דבר לו. לאהרן, בארצם לא תנחל וגו' אני חלקך (במדבר יח, כ):

וְאַחֲסָנָא לָא יְהֵי לֵהּ בְּגוֹ אֲחוֹהִי מַתְּנָן דִיהַב לֵהּ יְיָ אִנוּן אַחֲסַנְתֵּהּ כְּמָא דִי מַלִיל לֵהּ

וְאַחֲסָנַת חֲקַל וּכְרַם לָא תְהֵי לֵיהּ בֵּינֵי אָחוֹי עֶשְרִין וְאַרְבַּע מוֹהֲבוּתָא דִכְהוּנְתָּא דִיהַב לֵיהּ יְיָ הִינוּן אַחְסַנְתֵּיהּ הֵיכְמָא דְמַלִּיל לֵיהּ

ונחלה לא יהיה לו. כתוב בספרי ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שאר פי' הרב בכור שור זו שאר האחין דן ונפתלי גד ואשר ובנימין ואפרים ומנשה בקרב אחיו זו נחלת חמשה ראובן שמעון יהודה יששכר וזבולון שהיו אחיו של לוי ומן האם ואפילו הכי לא יקח נחלה עמהם:

ונחלה לא יהיה לו. זו נחלת שאר עממין, כלומר נחלת שאר עמים, והם קיני קנזי וקדמוני. בקרב אחיו. זה נחלת חמשה, כלומר חמשה אחיו, שהרי בני לאה ששה היו, ולוי חמשה אחים מאב ואם היו לו. ה' הוא נחלתו. כי הוא היה עשירי בבנים ממטה למעלה וכמו שהזכרתי בפרשת ויקח קרח, ולכך אמר ה' הוא נחלתו, ומזה נתן לו המעשר.

ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו בספרי דרשו ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שאר. פי׳ אותם שלא היו ללוי אחים אלא מצד אביו כגון יוסף דן ונפתלי גד ואשר ובנימין בקרב אחיו זו נחלת חמשה אותן שהיו אחיו מצד אביו ומצד אמו כגון ראובן שמעון יהודה יששכר זבולון וצריכי תרי הני מעוטי דאי לא כתיב אלא חד מיעוטא מוקמינן ליה בנחלת שאר אחיו שהיו אחיו מצד אביו ולא מצד אמו אבל בנחלת אחיו מצד אביו ומצד אמו אימא דינחיל עמהם קמ״ל תרי מעוטי. פי׳ אחר נחלת שאר הוא שאר שבטים שלא הנחילום משה ויהושע. נחלת חמשה הם חמשה שבטים שהנחילום משה ויהושע. שהרי כך היה המעשה משה הנחיל לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה. ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט המנשה.

ונחלה לא יהיה לו. זו נחלת שאר בקרב אחיו זו נחלת חמשה פי' רבינו בכור שור זו נחלת שאר האחים דן ונפתלי גד ואשר בנימין אפרים ומנשה בקרב אחיו זו נחלת חמשה ראובן שמעון יהודה יששכר זבולון שהיו אחיו של לוי מן האב ומן האם ואפ"ה לא יקח נחלה עמהם:

ה' הוא נחלתו שלוי עשירי בבנים ממטה למעלה שדרך הרועה כשמכניס צאנו לדיר מוציאן אחד אחד ומי שנכנס אחרון יצא ראשון כך השבטים כשתתחיל למנות מבנימן שהוא אחרון יהיה לוי עשירי שגם מבניו נתן מעשר שאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך והשם ברא עולם עליון ואמצעי ותחתון ומסר לאדם חכמה משלשתן מעולם השפל עופות ושדים שמהן ידע עתידות מעולם האמצעי חוזים בכוכבים מעולם העליון נביאים ע"י מלאך ועולם השפל מקבל תמורה מעולם אמצעי והאמצעי מכח העולם העליון והעליון מכח הש"י שנאמר והנה ה' נצב עליו על ג' אלה ומזה שהעוף והשד כזב אצל החוזה והחוזה כזב אצל הנביא והנביא אצל השי"ת וזהו ברעה כמו שמצינו בחזקיה ויונה אבל לא בטובה:

בקרב אחיו. בפסוק הקודם כתיב עם ישראל. וכן לעיל וגו׳ עקב כתיב על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו וכאן כתיב בקרב אחיו. והנראה עפ״י דאיתא בערכין דכ״ט א׳ דמקרקע דחו״ל כמטלטלי דא״י דמי. מש״ה במקום דכתיב חלק בביזת מטלטלין אז ה״ה במקרקעי דחו״ל שלא יהי להם נחלה אפילו בחו״ל בעת שכובשים במלחמה מש״ה כתיב עם אחיו. אבל אינו בקרב אחיו שהרי הישוב אינו של ישראל. משא״כ כאן דלא כתיב חלק אלא נחלה. וא״כ בחו״ל יש ללוים ג״כ חלק בכבישתן ורק בא״י לא יהי לו נחלה בקרב אחיו היינו בישוב א״י:

ה׳ הוא נחלתו. מצות ה׳ שמוטל על הלוים אשר חלף עבודתם נוטלים מעשר בישראל לנחלה:

כאשר דבר לו. בפ׳ קרח. אבל לעיל בפ׳ עקב כתיב כאשר דבר ה׳ אלהיך לו. דמשמעו בהשגחה פרטית שעל ישראל והיינו כמש״כ שם דמש״ה אין ללוים בני תורה חלק ונחלה כלל. משום דהצלחת ה׳ הוא נחלתו דנכסיו מצליחין בהשגחה פרטית:

[מא] ונחלה לא יהיה לו, ר"ל גם לעתיד שהבטיח ואם ירחיב ה' את גבולך שיתן להם נחלת שלשה שהם קיני וקנזי וקדמוני, גם אז לא יהיה נחלה, ועז"א בקרב אחיו ולא אמר עם אחיו, כי מציין בעת שאחיו כבר יושבים בנחלתם שנחלו נחלת שבעה עממין [ולגי' נחלת חמשה היינו חמשה עממין מפני שעקר הוא ארץ חמשה עממין שהיא זבת חלב ודבש כמ"ש בפ' בא (סי' קד) עיי"ש], ור"ל גם בעת שכבר הוא בקרב אחיו שיושבים בנחלת ז' או ה' עממים ויתן להם ה' עוד נחלת שלשה [ורש"י היה לו הגי' נחלת שאר והיינו ג"כ נחלת שלשה שנשארו ולא ירשוהו בעת ההיא] בכ"ז נחלה לא יהיה לו, והמפרשים נדחקו בפי' מאמר זה עיין עליהם ועי' ברמב"ם (פי"ג מה' שמטה ויובל הי"א):