דברים יא, ד

וְדִי עֲבַד לְמַשִׁרְיַת מִצְרַיִם לְסוּסְוָתֵהּ וְלִרְתִיכוֹהִי דִי אַטִיף יָת מֵי יַמָא דְסוּף עַל אַפֵּיהוֹן בְּמִרְדָפְהוֹן בַּתְרֵיכוֹן וְאוֹבָדִנוּן יְיָ עַד יוֹמָא הָדֵין

וּדְעָבַד לְמַשִׁרְיַית מִצְרַיִם לְסוּסְוַותְהוֹן וּלְאַרְתִיכֵיהוֹן דִּי אַטִּיף יַת מוֹי דְיַמָא דְסוּף עַל אַפֵּיהוֹן כַּד רְדָפוּ בַּתְרֵיכוֹן וְאַבֵּידִינוּן יְיָ עַד זְמַן יוֹמָא הָדֵין

אשר הציף את מי ים סוף וגו' ויאבדם ה' עד היום הזה לא הבינותי טעם עד היום הזה כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם והיתה ממלכה שפלה בלא רכב וסוס וחיל ועזוז ואמר ר"א (אבן עזרא על דברים י״א:ד׳) שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם ר"ל כי השם אבד הרודפים בים ואבד במצרים זרעם ולא נשאר להם שם ושאר כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם אבל זה לא נזכר בתורה:

אשר הציף. מגזרת צפו מים על ראשי:

ויאבדם. הטעם כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמוהם:

ויאבדם ה' עד היום הזה. כי אז טבעו שלישי מצרים וחילם באופן שגם מ' שנה אחרי כן היו מרגישים באבידת אותם הגבורים שלא קמו עדיין ממלאים את מקומם:

ויאבדם ב' ויאבדם ה' עד היום. משגיא לגוים ויאבדם. זהו שיש במדרש שנדמה לפרעה לסוסיא נקבה כדי למשכו בים לאבדו זהו משגיא לגוים ויאבדם:

ואשר עשה לחיל מצרים, אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריהם ברדוף המים אחרי המצרים והיינו דכתיב נערמו מים שתרגם אונקלוס חכימו מיא שחכמו והערימו לעשות רצון בוראם לרדוף אחרי המצרים.

ויאבדם [ה'] עד היום הזה. כלומר עדיין היום זה לא שבו לאיתנם ולחזקם שהיו מתחילה, כי עדיין הם כנועים ואבודים ומתי מעט מאותה מכה:

ואשר עשה לחיל וגו׳. המה אנשי מלחמה ששטפו בים כמו שביארנו בפ׳ בשלח:

ויאבדם ה׳ וגו׳. שעוד אין בהם כח להעריך מחנה שכמותה בחיל ורכב ללחום עם ישראל: