דברים יא, טז

השמרו לכם. כיון שתהיו אוכלים ושבעים, השמרו לכם שלא תבעטו, שאין אדם מורד בהקדוש ברוך הוא אלא מתוך שביעה, שנאמר (דברים ח, יב יד) פן תאכל ושבעת ובקרך וצאנך ירבין, מה הוא אומר אחריו, ורם לבבך ושכחת:

וסרתם. לפרוש מן התורה ומתוך כך ועבדתם אלהים אחרים שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בעבודה זרה. וכן דוד אמר (שמואל א' כו, יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד וגו', ומי אמר לו כן, אלא כיון שאני מגרש מלעסוק בתורה, הריני קרוב לעבוד אלהים אחרים:

אלהים אחרים. שהם אחרים לעובדיהם, צועק אליו ואינו עונהו, נמצא עשוי לו כנכרי:

אִסְתַּמָרוּ לְכוֹן דִילְמָא יִטְעוּן לִבְּכוֹן וְתִסְטוּן וְתִפְלְחוּן לְטַעֲוַת עַמְמַיָא וְתִסְגְדוּן לְהוֹן

אִסְתַּמָּרוּ לְכוֹן דִּילְמָא יִטְעֵי יִצְרָא דְלִבְּכוֹן וְתִסְטוּן וְתִפְלְחוּן לְטַעֲוַות עַמְמַיָא וְתִסְגְּדוּן לְהוֹן

לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם. ז' ממי"ן בס"ת וכנגדן פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי ז' יודין בס"ת לומר כל המודה בעכו"ם ככופר בעשרת הדברות שנתנו למ' יום וכן ז' ממי"ן כי ז' מומין כתיבי בעכו"ם פה להם ולא ידברו וגומר:

השמרו לכם פן יפתה לבבכם. מתוך השלוה והעושר שיהיה לכם בארץ, שלא תסורו מן הדרך ותדבקו בעבודה זרה ח"ו וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר. והזכיר זה מפני שעובדי עבודה זרה יחשבו כי בעבודתם יבא המטר ויצליחו כל גדולי הארץ, על כן הודיע בכאן כי השמים יהיו נעצרים בעבדם עבודה זרה ולא יהיה מטר כלל. וכן הזכיר ישעיה ע"ה (ישעיהו ל׳:כ״ב) וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפודת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו, וסמיך ליה ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה וגו' והיה דשן ושמן וגו', בא לבאר שאין שאר הכחות העליונים ממטירים ולא יש בהבלי הגוים מגשימים, כי אם ה' אלהינו לבדו הוא הממטיר ונקוה לו.

פן יפתה לבבכם לשון פתיות כמו ופותה תמית קנאה, כלומר השמרו לכם פן יפתה לבבכם ויעשו פתיות. ואילו היה לשון פיתוי היה לו לומר פן יפותה כמו יפותה קצין.

ועבדתם אלהים אחרים ר׳ יוסי אומר למה נקרא שמם אלהים שלא ליתן פתחון פה לבאי עולם לומר אילו היו נקראים כמוהו היה בהם צורך. והרי הן נקראים על שמו ואין בהם צורך.

אחרים שהם נעשו אחרים, אם הוא משל זהב ונצטרך בעליו מחליפו ועושהו אחר משל כסף ואם היה משל כסף עושהו אחר משל נחושת.

השמרו לכם פן יפתה לבבכם. שמא תפתה ביצרך מתוך המאכל והמשתה:

וסרתם. מן הדרך הישר:

השמרו לכם פן יפתה לבבכם. מלשון יפת אלהים. היינו הרחבת הלב שגורם לחשוב הקלה בעונשין וכדומה. ועי״ז וסרתם. איזה הסרה מדרך התורה ומזה יגיע לעבירה היותר חמורה. היינו ועבדתם אלהים אחרים. כי כך דרכו של יצה״ר ועבירה גוררת עבירה כמש״כ לעיל ח׳ י״ט. ומכ״ש אחר שיפתה לבבכם משביעה יתירה כמש״כ להלן ל״ב ט״ז:

השמרו, ולהפך אם תעבדו אלהים אחרים לא לבד שלא יוריד לכם מטר השגחיי, כי בהשגחתו יעצור את השמים שלא ירד אף המטר שראוי להיות כפי הטבע ובזה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה, בזה סיים מ"ש בפסוק ט' ולמען תאריכון ימים על האדמה, שע"י שא"י נתונה תחת ההשגחה אם לא תשמרו את המצות לא תאריכו ימים על האדמה:

ה משום דפירוש וסרתם בכל מקום הוא לסור ממה שנצטוו לעשות שהן ממצות עשה כדכתיב וסרתם מן הדרך וגו' לא ממה שהוזהרו שלא לעשות הלכך על כרחך צריך לומר דפירוש וסרתם לסור מן התורה שנצטוו לעסוק בה ויתחייב מזה ועבדתם וגו' מכאן אמרו שהפורש וכו' רא"ם:

ו עיין בפרשת יתרו ברש"י: