בראשית מט, יח

לישועתך קויתי ה'. נתנבא שינקרו פלשתים את עיניו, וסופו לומר (שופטים טז כח) זכרני נא וחזקני נא אך הפעם וגו':

לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית יְיָ

אֲמַר יַעֲקב כַּד חָמָא יַת גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ וְיַת שִׁמְשׁוֹן בַּר מָנוֹחַ דְקַיְימִין לִפְרוֹקִין לָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְגִדְעוֹן אֲנָא מַסְכֵּי וְלָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְשִׁמְשׁוֹן אֲנָא מוֹדִיק דְפוּרְקַנְהוֹן פּוּרְקַן דְשַׁעְתָּא אֱלָהֵין לְפוּרְקָנָךְ סָכִית וְאוֹדִיקִית יְיָ דְפוּרְקָנָךְ פּוּרְקַן עַלְמִין

אָמַר אֲבוּנָן יַעֲקב לָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְגִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ סַכְיַית נַפְשִׁי דְהוּא שָׁעָה וְלָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְשִׁמְשׁוֹן דְהוּא פּוּרְקַן עֲבִיר אֶלָא לְפוּרְקָנָא דְאַמֵרַת בְּמֵימְרָךְ לְמֵיתֵי לְעַמָךְ בְּנֵי יִשְרָאֵל לֵיהּ לְפוּרְקָנָךְ סַכְיַית נַפְשִׁי:

לישועתך קויתי ה' לא היה בכל שופטי ישראל מי שנפל ביד אויביו זולתי שמשון שהוא הנחש הזה כדכתיב (שופטים ב יח) והיה ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט והוא היה האחרון לשופטים כי שמואל נביא היה ולא נלחם להם ובימיו מלכו המלכים וכאשר ראה הנביא תשועת שמשון כי נפסקה אמר לישועתך קויתי ה' לא לישועת נחש ושפיפון כי בך אושע לא בשופט כי תשועתך תשועת עולמים:

וטעם לישועתך קויתי ה'. בעבור שהוא נושך עקבי סוס יפחד מרוכב הסוס שלא ישוף ראשו בחרבו על כן אמר הנביא לישועתך קויתי ה' והכ"ף לנכח דן. ופי' קויתי השם להיות ישועתך. או בא שם תחת שם הפעל והטעם להושיעך. וכן נרננה בישעותך. אם הכ"ף לנכח דוד או המשיח בנו. ויאמר הנגיד כי תחסר מלת ויאמר וכן ראוי להיות ויאמר לישועתך קויתי ה'. ורבי יצחק אמר כאשר ראה הנביא בנו דן בדמות נחש בדרך הנבואה מיד פחד יעקב ואמר הושיעני השם:

לישועתך - דן

קויתי ה' - שיושיע אותך וישגבך על האומות.

לישועתך קויתי ה'. כיון שראה יעקב אבינו גבורת שמשון אמר אע"פ שזה גבור נוצח אין נכון להתהלל בגבורתו וכן מצינו בשעה שנתהלל אמר בלחי החמור הכתי אלף איש מיד ויצמא מאוד עד שהודה ואמר ה' אתה נתת ביד עבדך את התשועה וגו' שהודה שאין הגבורה רק מהשם לבדו והה"ד יהי דן נחש עלי דרך ואפי' הגבורה והנצוח להקב"ה כדכתיב לישועתך קויתי ה':

לישועתך קויתי ה'. כתב הרמב"ן ז"ל כי הכתוב הזה תפלת יעקב לפי שראה ברוה"ק כי היה שמשון המושיע אחרון לשופטים, ואע"פ שהיה שמואל אחריו שמואל נביא היה ולא היה נלחם כמוהו ולפיכך כשראה יעקב כי תשועת שמשון נפסקה עמו ומת בנפילת הרוכב יחדו אמר לישועתך קויתי ה' לא לישועת שמשון הנמשל לנחש ושפיפון.

ויתכן לפרש כי הוא תפלת שמשון כי ראה יעקב אחרית השופט הזה האחרון כי הוא הנושך והמפיל והרוכב אחור, והוא המתפלל לישועתך קויתי ה' שכן התפלל (שופטים ט״ז:כ״ח) זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים, ואע"פ שמת בכללם הנה זאת תשועתו שינקם מאויביו וימות עמהם כי בזה היה חפץ כמ"ש (שם) תמות נפשי עם פלשתים.

ודע כי בעלי השמות מוציאים מן הכתוב הזה השם שמועיל בדרך כנגד השונאים, וכן שמשון ההורג בשונאיו ואשר הרבה את חלליהם מצינו שכתוב בו (שם) ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו, לא אמר הכתוב ויט בכחו אלא ויט בכח כלומר בכח השם עם כחו, כי שתף כח השם עם כחו וחלה בהם נקמה, והשם היוצא מן הכתוב הזה הוא בסדר אותיות הכתוב והתיבות משולשות, וידוע ומפורסם הוא בנקודו, וצריך אדם להזכירו כסדרן למפרע ג"כ כדי שילך בדרך סלולה וישיב אויביו אחור ומזה סמך לו אחור.

לישועתך קויתי ה' לדן היה אומר כן דן קויתי ה' שיושיעך וישגבך על אויבך. ד״א לישועתך שתעשה שתושיע את ישראל כדכתיב והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים.

לישועתך. אני מקוה הק' ומצפה לו שיושיעך שכל זמן שהק"ב מושיע אותך אין ישראל יראים כלום שאתה עומד כבריח:

לישועתך קויתי ה' שכשראה יעקב השופט הזה מת אמר לישועתך קויתי ה' ולא לישועת השופט הזה או לפי ששם תמו כל השופטים ואין עוד שופט על ישראל אלא שמואל ואינו לוחם עם פלשתים אמר כיון שתמו השופטים לישועתך קויתי ה'. או הם דברי שמשון שאמר ה' אלהים זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה. ואפשר לפרש דן יהיה חכם וראש ישיבה וידין עמו וגם הוא בעל מלחמה נחש עלי דרך ויתמהו הרואים ויאמרו לישועתך קויתי ה' מה זה אתמול היה ראש ישיבה ועתה הוא רוכב על סוס בכלי זיין. ור"א אמר שכשראה בנבואה נחש אצלו אמר לישועתך קויתי ה' ע"כ ואני תמה עליו שגם ראה אריה וקרני ראם ולא פחד ודע שיוצא מזה הפסוק שם שמועיל בדרך כנגד השונאים והוא כסדר אותיות הכתוב והתיבות משולשות וצריך להזכירו כסדרו ולמפרע לשישיב אויביו אחור ולזה סמך אחור ובשמשון אמר ויט בכח לא אמר בכחו אלא בכח זה השם:

לישועתך קויתי ה׳. באשר ישועה זו קלה ומעוטה. ולא הי׳ אלא לשעה קלה ע״כ אמר לישועתך וגו׳ שאתה תהיה ישועתנו ועזרתנו סלה: