בראשית מב, ח

ויכר יוסף וגו'. לפי שהניחם חתומי זקן:

והם לא הכרהו. שיצא מאצלם בלא חתימת זקן, ועכשיו בא בחתימת זקן ומדרש אגדה ויכר יוסף את אחיו כשנמסרו בידו הכיר שהם אחיו ורחם עליהם, והם לא הכירוהו כשנפל בידם לנהוג בו אחוה:

וְאִשְׁתְּמוֹדַע יוֹסֵף יָת אֲחוֹהִי וְאִנּוּן לָא אִשְׁתְּמוֹדְעוֹהִי

וְאִשְׁתְּמוֹדַע יוֹסֵף יַת אָחוּהִי דְכַד אִתְפְּרַשׁ מִנְהוֹם הֲוָה לְהוֹם רוֹשָׁם דְקַן וְאִינוּן לָא אִשְׁתְּמוֹדְעוֹהִי דְלָא הֲוָה לֵיהּ רוֹשָׁם דְקַן וְהַהוּא שַׁעְתָּא אִית לֵיהּ

והם לא הכירוהו כלל ולא הוצרך עוד להתנכר אליהם ואמרו רבותינו (יבמות פח) בטעם ההכרה לפי שהניחם חתומי זקן והם לא הכירוהו שיצא מאצלם בלא חתימת זקן ועכשיו מצאוהו בחתימת זקן והנה יששכר וזבולון אינם גדולים מיוסף רק מעט אבל כיון שהכיר את הגדולים הכיר את כולם ועוד היה מכירם מדעתו שיבאו שם והם לא הכירוהו שלא נתנו לבם שיהיה העבד אשר מכרו לישמעאלים הוא השליט על הארץ ואמר רבי אברהם (אבן עזרא על בראשית מ״ב:ז׳) ויכירם בתחלה הכיר שהם אחיו ואחרי כן הסתכל בכל אחד והכירו:

והם לא הכירוהו - כי בא עתה לפניהם בחתימת זקן. ועוד שראוהו מושל בכל המלכות בבגדי מלכות וגם מן הקול לא היו מכירים אותו, כי ע"י מתורגמן היה מדבר עימהם, כדכתיב: כי המליץ בינותם.

ויכר יוסף את אחיו. אחד לאחד ואחר כך:

לא הכירוהו ב' במסורה הכא ואידך גבי איוב ויראו אותו מרחוק ולא הכירוהו. מה התם לא הכירוהו בשביל שנשתנה מחמת היסורים אף כאן לא הכירוהו בשביל שנשתנה שהיה עבד ונעשה שר וגדול בכל הארץ. ומיהו התם לא הכירוהו מרחוק אבל כשקרבו אליו הכירוהו והכא לא הכירוהו כלל שלא העלו על דעתם שיגיע יוסף למעלה כזו:

ויכר יוסף את אחיו לפי שהיו קוראין זה את זה בשמם והיה מכיר לשונם ושמם.

והם לא הכרהו שהיה בחתימת זקן ושמו נשתנה לצפנת פענח ומדבר לשון מצרית זה שנאמר כי המליץ בינותם.

ויכר יוסף וגו׳. פרוש, הגם שהוא הכירם לצד שהניחם בחתימת זקן, ומטבע אנושי כשתולד הידיעה בלב אחד מהשנים גם בלב השני יתעורר בחינת הזכרון, כי הלבבות יגידו סודות נעלמים, כאמרם (משלי כז:יט) ״כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם״, וידקדקו בעינים, במצח, בדבור, והידיעה הולכת וגדלת עד שישלים הבחון, אף על פי כן מודיע הכתוב שהם לא הכירוהו. והטעם, לצד ראותו ברום המעלות החליטו הבחינה והרחיקו מלבם מחשוב דבר זה:

והם לא הכירהו. אחרי דברים הללו הבין יוסף בברור אשר הם לא הכירוהו. אבל עד כה היה ירא יוסף לגזור עליהם שהמה מרגלים בפי׳ שמא עוד יכירוהו. אבל עתה שהחל לדבר אתם קשות והמה השיבוהו נתברר לו שהמה לא הכירוהו:

ויכר יוסף את אחיו. שעתה ששמע קולם הכיר אותם בבירורו, וע"י שדבר אתם קשות הם לא הכרהו: