בראשית מב, כג

והם לא ידעו כי שומע יוסף. מבין לשונם ובפניו היו מדברים כן:

כי המליץ בינתם. כי כשהיו מדברים עמו היה המליץ ביניהם, היודע לשון עברי ולשון מצרי, והיה מליץ דבריהם ליוסף ודברי יוסף להם, לכך היו סבורים שאין יוסף מכיר בלשון עברי:

המליץ. זה מנשה:

וְאִנּוּן לָא יָדְעוּן אֲרֵי שְׁמִיעַ יוֹסֵף אֲרֵי מְתֻרְגְּמָן הֲוָה בֵינֵיהוֹן

וְאִינוּן לָא הֲווֹ יָדְעִין אֲרוּם שָׁמַע הֲוָה יוֹסֵף בְּלִישַׁן בֵּית קוּדְשָׁא אֲרוּם הֲוָה מְנַשֶׁה לִמְתוּרְגְמָן בֵּינֵיהוֹם

וְהִינוּן לָא הֲווּ יָדְעִין אֲרוּם הֲוָה שְׁמִיעִי יוֹסֵף בִּלְשַׁן בֵּית קוּדְשָׁא אֲרוּם הֵיךְ כִּמְתוּרְגְמַן הֲוָה מְנַשֶׁה קָאִים בֵּינֵהוֹן:

המליץ. מבאר מגזרת מליצה:

ולקח שמעון כי כאשר יחטאו רבים הגדול שבהם בשנים יענש יותר. ועזב ראובן כי הוא הצילו:

כי שומע יוסף - מבין.

כי - עד עתה

המליץ בינותם - כאילו אינו מבין לשונם.

והם לא ידעו וגו׳ כי המליץ בינותם. פרוש, לצד שראו המליץ בינותם בשאר דברים, חשבו כי אינו שומע לשונם.

או יאמר כי המליץ בינותם, ואז לא היה להגיד לו.

ה רוצה לפרש דבכל פעם כשדברו עמו קודם לכן היה מליץ ביניהם, ועתה לא היה המליץ ביניהם והיו סבורים שיוסף אינו מבין לשון הקודש: