פרשת מקץ · בראשית פרק מא פסוק מב
בראשית מא, מב
וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת־טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל־יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי־שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל־צַוָּארוֹ׃
גימטריה של הפסוק כולו: 5,179 · 20 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק מא12 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · רשב"ם · דעת זקנים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על בראשית מא, מב
ויסר פרעה את טבעתו. נתינת טבעת המלך הוא אות למי שנותנה לו להיות שני לו לגדלה:
בגדי שש. דבר חשיבות הוא במצרים:
רבד. ענק, ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד וכן (משלי ז טז) רבדתי ערשי, רצפתי ערשי מרצפות. בלשון משנה (מדות א ח) מקף רבדין של אבן, (יומא מג ב) על הרובד שבעזרה, והיא רצפה:
תרגום אונקלוס לבראשית מא, מב
וְאַעְדִּי פַרְעֹה יָת עִזְקְתֵהּ מֵעַל יְדֵהּ וִיהַב יָתַהּ עַל יְדָא דְיוֹסֵף וְאַלְבִּישׁ יָתֵהּ לְבוּשִׁין דְּבוּץ וְשַׁוִּי מָנִיכָא דְדַהֲבָא עַל צַוְּארֵהּ
תרגום יונתן לבראשית מא, מב
וְאַעֲדִי פַּרְעה יַת עִזְקָתֵיהּ מֵעַל יְדֵיהּ וִיהַב יָתָהּ עַל יְדָא דְיוֹסֵף וְאַלְבִּישׁ יָתֵיהּ לְבוּשִׁין דְבוּץ וְשַׁוֵי מְנִיכָא דְדַהֲבָא עַל צַוָורֵיהּ
רמב"ן על בראשית מא, מב
ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו נתינת טבעת המלך היא אות למי שנותנה להיות שני לו לגדולה לשון רש"י (רש"י על בראשית מ״א:מ״ב) והנכון שטבעת המלך היא חותמו כענין וחתמו בטבעת המלך (אסתר ח ח) והנה נתן לו החותם להיות נגיד ומצוה בכל המלכות ויחתום בטבעת המלך כל אשר יחפוץ:
אבן עזרא על בראשית מא, מב
בגדי שש. מפורש בפרשת ויקחו לי תרומה:
רביד הזהב. כמו מרבדים רבדתי ערשי:
רשב"ם על בראשית מא, מב
בגדי שש - של מצרים חשובים, כדכתיב: שש ורקמה ממצרים.
רביד - לשון רבד הפרוש ופשוט על האדם, כמו: מרבדים רבדתי ערשי.
דעת זקנים על בראשית מא, מב
וילבש אותו בגדי שש. פירש"י דבר חשיבות הוא במצרים. ויש מקשים על זה ממה שפי' בפ' בראשית על נהר פישון הוא נילוס ונקרא פישון על שם שמגדל פשתן מכלל דפשתן הי' מצוי במצרים ונ"ל דודאי מגדל פשתן הי' וחשוב הוא יותר מכל הארצות ומתוך חשיבותו היה יקר וזהו שאמר רש"י ז"ל חשיבות הוא במצרים. ועוד י"ל דפשתן דקאמר התם היינו קנבוס כמו ותטמנם בפשתי העץ דפירש"י קנבוס ושש דהכא היינו כיתנא והוא לא הי' מצוי במצרים:
רבנו בחיי על בראשית מא, מב
ויסר פרעה את טבעתו. מסר לו חותמו שהוא חותם בו למנות שרים ולהוריד שרים משררותם, כענין שכתוב (אסתר ח) וחתמו בטבעת המלך. ובגדי שש הוא מלבוש המלכים במצרים. ורביד הזהב הוא המניכא דדהבא. ומרכבת המשנה היא מרכבה שרוכב בה המשנה של מלך.
חזקוני על בראשית מא, מב
ויתן אתה על יד יוסף אמר פרעה שמא דבריו של זה אינם כנים ולא אמר כך אלא כדי לפטור את עצמו ממני, אנסנו בדברים אתן לו הממשלה אם הוא מקבלה ודאי דבריו כנים שלא יהא חצוף ליכנס בגדולה ואין סופו לעמוד בה.
בגדי שש שאין לובשים במצרים רק מלכים וגדולים.
רביד זהב לשון מרבדים רבדתי ערשי, פרמנ״ץ בלע״ז.
בכור שור על בראשית מא, מב
ויסר פרעה את טבעתו. כך דרך כשנותנין ממשלה כמו שמצינו באחשורוש:
בגדי שש. דבר חשוב שש ורקמה ממצרים:
רביד הזהב. כמו (משלי ז׳:ט״ז) מרבדים רבדתי ערשי פרמנ"ט בלע"ז [נר' לי כי סביב השפה עשה רביד הזהב אורלי"ץ אורפרי"ש בלע"ז והוה הזהב סביב צוארו. מצאתי]:
מלבי"ם על בראשית מא, מב
ויסר פרעה. עפ"ז מסר בידו טבעת המלך שהוא ביד המשנה, וילבש אתו בגדי שש וגו' וירכב אתו במרכבת המשנה, כי נעשה משנה למלך, ויקראו לפניו אברך, שכל העם יכרעו לו ברך, ונתון אתו ובזה נגמר דבר שיהיה שר על כל ארץ מצרים:
שפתי חכמים על בראשית מא, מב
ע דמצרים היו עובדין לנילוס, ונילוס הוא פישון, ולכך נקרא פישון משום שהוא מגדל פשתן כדפירש רש"י בפרשת בראשית (לעיל ב' י"א ד"ה פישון), הילכך בגדי פשתן חשובין להן וק"ל. (דב"ט), והנה בא אלי חכם מארץ ישראל ואמר לי שאין פירושו פשתן, כי בגדי שש הוא דבר חשוב נעשה מצבעונים הרבה ממשי, והוא מלבוש שלובשין על כל הבגדים ואינו השש הנזכר במלאכת המשכן, ומשמעות דברי רש"י כדבריו שפירש דבר חשיבות הוא במצרים, ואילו היה רוצה לפרש שהוא פשתן לא הוה ליה לפרש רק בגדי שש חשיבות הוא במצרים, וגם בפרשת תרומה (שמות כ"ה ד' ד"ה ושש) פירש שש פשתן, וכאן לא פירש שהוא פשתן רק שהוא דבר חשוב:
פ רוצה לפרש דכך נאמר שם על הרובד, והיא רצפה:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיָּסַר | סוּר פועל | ס-ו-ר | 276 |
| פַּרְעֹה | פַּרְעֹה שם עצם | פ-ר-ע | 355 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| טַבַּעְתּוֹ | טַבַּעַת שם עצם | ט-ב-ע | 487 |
| מֵעַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 140 |
| יָדוֹ | יָד שם עצם | 20 | |
| וַיִּתֵּן | נָתַן פועל | נ-ת-ן | 466 |
| אֹתָהּ | אֵת מילית | 406 | |
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| יַד | יָד שם עצם | 14 | |
| יוֹסֵף | יוֹסֵף שם פרטי | 156 | |
| וַיַּלְבֵּשׁ | לָבַשׁ פועל | ל-ב-ש | 348 |
| אֹתוֹ | אֵת מילית | 407 | |
| בִּגְדֵי | בֶּגֶד שם עצם | ב-ג-ד | 19 |
| שֵׁשׁ | שֵׁשׁ שם עצם | ש-ד-ש | 600 |
| וַיָּשֶׂם | שׂוּם שם עצם | ש-ו-ם | 356 |
| רְבִד | רָבִיד שם עצם | ר-ב-ד | 206 |
| הַזָּהָב | זָהָב שם עצם | ז-ה-ב | 19 |
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| צַוָּארוֹ | צַוָּאר שם עצם | צ-ו-ר | 303 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Genesis – On Your Way (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Genesis – דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Genesis – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.