בראשית לט, ז

ותשא אשת אדניו וגו'. כל מקום שנאמר אחר סמוך:

וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין וּזְקָפַת אִתַּת רִבּוֹנֵהּ יָת עֵינָהָא לְיוֹסֵף וַאֲמֶרֶת שְׁכוּב עִמִּי

וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין וּזְקָפַת אִתַּת רִבּוֹנֵיהּ יַת עֵינָהּ בְּיוֹסֵף וַאֲמָרַת שְׁכוֹב עִמִי

ותשא אשת אדניו. בשביל יופיו שאמר למעלה:

ויהי אחר הדברים האלה. להגיד מעלת יוסף כי אחר שהשליטו האדון ושמו אדון לביתו ומושל בכל קנינו כענין הנזכר והיה רואה עצמו אדון תבעתו גבירתו ולא קבל.

ובמדרש כיון שראה יוסף את עצמו בטובה הזאת התחיל לאכול ולשתות והיה מסלסל בשערו ואמר ברוך המקום שהשכיחני מבית אבי. אמר לו הקב"ה אביך מתאבל עליך ואתה מסלסל בשערך הרי אדונתך מזדווגת לך ומצירה לך.

אחר הדברים. שנעשה גדול הבית שב יפיו ונשא עיניה ושמה עליו עיניה ולבה כי היה יוסף איש תואר ואנשי הארץ אחיהם של כושיים ולא הורגלו באדם יפה ותבער בה אהבתו:

אחר הדברים האלה. שהיה מצליח ולא היה עמל כלל שע״כ היה יפה תאר ויפה מראה. ומש״ה אירע לו:

אל יוסף. על מיבעי. אלא הפי׳ שהיה קישוטה והרמת עיניה סמוך ליוסף כדי לעוררו לזנות עד שהעזה פניה יותר.

ותאמר שכבה עמי. עי׳ מש״כ בס׳ ויקרא ט״ו י״ח:

ויהי אחר הדברים האלה. תחלה לא עלה על לבה לזנות עם עבד בזוי, אבל אחר שראתה מעלתו בבית אדוניו נשאה עיניה אל יוסף:

ולפי שפעמי' רבות מעלת האיש והיות הכל מביטים אליו מביא אהבת הנשים אותו לכן אמר כאן ויהי אחר הדברים האלה כי מאשר נעשה שר ופקיד על בית אדוניו והוא יפה תאר ויפה מראה חשבה גברתו בו.

ואמר ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף להגיד שהיא כמתחננת אליו מאהבתה אותו ונשא' אליו עיניה ע"ד אליך נשאתי את עיני ואמרה לו שכבה עמי כאלו אמרה לו אחרי שאתה מושל בכל הבית משול ג"כ בי.