בראשית לט, טו

וַהֲוָה כַד שְׁמַע אֲרֵי אֲרֵימִית קָלִי וּקְרֵית וְשָׁבְקֵהּ לִלְבוּשֵׁהּ לְוָתִי וַעֲרַק וּנְפַק לְשׁוּקָא

וַהֲוָהּ כַד שָׁמַע אֲרוּם אֲרֵימִית קָלִי וּקְרִית וְשָׁבַק יַת לְבוּשֵׁיהּ לְוָתִי וְאָפַק לְשׁוּקָא

וינס ויצא החוצה. אמר לו הקב"ה בזכות וינס. בחייך שהים ינוס מפני ארון שלך זהו שאמר הכתוב הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף

הרימותי ב' במסורה עיין בפרשת לך לך:

ויעזב בגדו אצלי שהסיר מעליו כדי לאנסני ולא הספיק לקחתו עד שצעקתי והניחו וברח.

ויעזב בגדו אצלי. שהסיר מעליו לאנסני ולא הספיק ליקח אותו מפני שצעקתי והניחו וברח:

וינס ויצא החוצה. באשר לא ידעה בברור אם רץ ונס גם בשוק. ע״כ אמרה שהלך בשוק להסיח דעת מתאותו בקרב המון בני אדם ושיחתם. והדבר מובן שעשתה כן כדי שבבוא האדון יגידו גם המה כי הוא רועה זונות ורגיל בכך. אבל לא מצינו דבר השפחות להאדון מאומה. מובן שהן לא ענו לה כלל. או שהגידו שחלילה לא צחק בהם מעולם. וא״כ יש להבין למאי נכתב בפרשה דברי האדונית לבני הבית אלא בא ללמדנו שזה היה סיבה לדברי האדונית להאדון כאשר יבואר ומזה נתגלגל המסובב בהשגחה: