בראשית לו, כ

ישבי הארץ. שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם ורבותינו דרשו שהיו בקיאין בישובה של ארץ, מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים, שהיו טועמין העפר ויודעים אי זו נטיעה ראויה לה:

אִלֵּין בְּנֵי שֵׂעִיר חוֹרָאָה יָתְבֵי דְּאַרְעָא לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה

אִלֵין בְּנוֹי דִגְבַל גְנוּסַיָא דִמְקַדְמַת דְנָא הֲווֹן יַתְבֵי אַרְעָא הַהוּא לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה

אלה בני שעיר החרי החרי שם איש היה אבי אומה קדמונית תקרא על שמו כמו האמורי והפריזי כמו שנאמר (דברים ב כב) אשר השמיד את החורי מפניהם ונקרא שעיר על שם הארץ שנקראת שעיר והשם הזה היה לארץ מן עשו שהוא איש שעיר מיום שהלך שם ואילך וכן שם אדום ממנו היה אבל הכתוב הפריש ביניהם כי אלה הם בני שעיר החורי שהיו יושבי הארץ למבראשונה לא בני שעיר האדומי אשר בא שם ועוד אפרש יחוס החורי במשנה תורה (דברים ב י) בעזרת השם וכתב רבי אברהם (אבן עזרא על בראשית ל״ו:כ׳) הזכיר הכתוב זה להפריש יחוסי שעיר ועשו כי ישראל יצוו על בני עשו ורש"י כתב (רש"י על בראשית ל״ו:כ״ד) (רש"י על בראשית ל״ו:כ״ד) לא הוזקק לכתוב משפחות החורי אלא מפני תמנע להודיע גדולת אברהם:

שעיר. לא ידענו יחוסו והזכירם הכתוב להפריש יחוסי שעיר ועשו. כי ישראל יצוו על בני עשו:

החורי. כמו חורי יהודה. וטעמו גדולה ויתכן להיות מגזרת ואורגים חורי. שהוא לובן. וכן אמר התרגום. ונמשלו הסגנים בלובן בעבור שאין בעינים כמוהו והוא כאור והפך זה בל יתיצב לפני חשוכים:

יושבי הארץ - מתחלה, ובני עשו יירשום, כדכתיב באלה הדברים: וישבו תחתם.

אלה בני שעיר החורי. הזכיר בשם הגבורים שהיו אז אנשי השם להודיע שאעפ"כ השמידום בני עשו ברצון האל יתב' כאמרו כאשר עשה לבני עשו היושבים בשעיר וכו':

יושבי הארץ בגימטריא היו מריחים בארץ:

אלה בני שעיר וגו׳ לא נודע יחס שלו והזכירו הכתוב להפריש בין יחס שלו ליחס עשו לפי שישראל עתידין להצטוות על בני עשו אל תתגרו בם וגו'.

ישבי הארץ מתחלה היתה הארץ שלהם כדכתיב בפרשת דברים ובני עשו יירשום וגו׳ וישבו תחתם.

וצבעון וענה כדאי היה צבעון שבא על אמו והוליד ממנה ענה ושוב בא על כלתו אשת ענה והוליד ממנה אהליבמה אשת עשו.

אלה בני שעיר וגו׳. טעם הודעת ענין זה, להודיע שעור מה שנתן ה׳ בזכות האבות לעשו הגם היותו רשע. ורבותינו זכרונם לברכה גם כן דרשו במסכת שבת פרק רבי עקיבא (שבת פה) וזה לשונם: רבי אחא בר יעקב אמר, חורי – שנעשו בני חורין מנכסיהם, עד כאן. הרי שיספר הכתוב בנתינתם לעשו. ואמרו עוד (סנהדרין צט) כי להודיע תמנע היותה ברום המעלות אחות לוטן ונעשית פילגש לאליפז, ואלו ואלו דברי אלהים חיים:

בני שעיר החרי. הוא מזרע חוי בן כנען כמש״כ לעיל בת צבעון החוי. וכבר בימי אברהם נצטיינה בזרע חוי משפחה אחת ע״ש החורי וכדכתיב ואת החורי בהררם שעיר: