בראשית לה, יב

וְיָת אַרְעָא דִי יְהָבִית לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לָךְ אֶתְּנִנַּהּ וְלִבְנָיךְ בַּתְרָךְ אֶתֵּן יָת אַרְעָא

וְיַת אַרְעָא דִיהָבִית לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק לָךְ אִיתְּנִינָהּ וְלִבְנָךְ בַּתְרָךְ אֶתֵּן יַת אַרְעָא

ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה כאשר נתתיה להם כן אתננה לך ירמוז זה לשבועה כי להם נתנה בשבועה שלא יגרום החטא אבל לו נתנה מתחלה בלא שבועה וזהו שאומר בכל מקום (שמות לג א ועוד) אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב או שיהיה הכפל הנבואה לו לשבועה כאשר פירשתי כבר:

ולזרעך אחריך אתן את הארץ. לקץ הימין אתן את לזרעך כל כדור הארץ לא ארץ ישראל בלבד כאמרו ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה וכאמרו וקרקר כל בני שת:

אתן את הארץ. כפל הלשונות בתורה לא לחנם. ויתכן על דרך הקבלה כי הארץ שהזכיר בראש הכתוב היא המדה אשר בה נתברכו שלשת האבות, בכל מכל כל. ואמר נתתי, לך אתננה, כענין שכתוב (מלכים א ה׳:כ״ו) וה' נתן חכמה לשלמה, ועל כן חזר וכפל אתן את הארץ כלומר ארץ ישראל שיתן לזרעו. וכן עשה בכתוב השני ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו, שהוא מדבר גם כן למעלה, כלומר במקום המדבר עמו. וכן כתב הרמב"ן ז"ל זה לשונו על דרך האמת עלה מעליו אלהים במקום המדבר עמו, כענין שנאמר (יחזקאל ג׳:י״ב) ברוך כבוד ה' ממקומו, ויאמר מה שהזכירו החכמים האבות הן הן המרכבה ע"כ. על כן בא הכתוב שאחריו.

לאברהם וליצחק. עיין מה שפרשנו בפרשת תולדות בפסוק (בראשית כ״ו:ג׳) ״כי לך ולזרעך״ וגו׳, כי יצחק נתוסף לו זכות בחלק אחד יתר על אברהם, ואותו נתן ה׳ גם כן ליעקב.

אתן את הארץ. צריך לדעת למה הצרך לחזור לומר ״אתן את הארץ״ ולא הספיק במה שקדם לומר ״לך אתננה ולזרעך״? ואולי שנתכון לומר כי לו, ליעקב, נתן הארץ שיאחז בה, ואלו אמר ״לך אתננה ולזרעך״ תהיה הכונה שיתננה לו להנחילה לזרעו. לזה דקדק לומר שתי נתינות, אחד לו ואחד לזרעו, מה שלא דקדק לומר כן בהבטחת שני אבות.

ואת הארץ וגו׳. בזה פירש ה׳ ליעקב מהו וקהל גוים. דיעמוד ממך שני בנים שיהיו מחולקים בארץ כמו גוי שיש לו ארץ בפ״ע מיוחד על שמו. והיינו כשבא יעקב ואמר ליוסף בדבר מנשה ואפרים א״ל דבר ה׳ ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת וגו׳ ולא הודיעו מאמר ה׳ גוי ולא הברכה של מלכים. דזה אינו שייך אלא לבנימין. והנה יעקב אמר לקהל עמים. באשר יש עם בפ״ע תחת מלוכה אחרת ויש להם גם ארץ מיוחדת וא״כ הי׳ ראוי גם להקב״ה לומר וקהל עמים יהי׳ ממך. אבל בשביל שאמר ה׳ גוי לענין מלוכה שזה אינו אלא בגוי בפ״ע. מש״ה אמר וקהל גוים אבל יעקב שלא אמר גוי אמר קהל עמים:

אתן את הארץ. מיותר והכי מיבעי לך ולזרעך אחריך אתננה. אלא בא ללמד ששתי נתינות וחלוקת הארץ תהיינה היינו חלוקת יהושע וחלוקה דלעתיד ובשניהם יהיו מנשה ואפרים מחולקים בשני חבלים כמבואר בס׳ יחזקאל ואע״ג דבשערים לא יהיו מחולקים כדכתיב שער יוסף אחד אבל בחלוקת הארץ יהיו שנים: