בראשית כח, ט

אחות נביות. ממשמע שנאמר (לעיל כה יג) בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות, אלא למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נשואיה והשיאה נביות אחיה ולמדנו שהיה יעקב באותו הפרק בן ששים ושלש שנים, שהרי ישמעאל בן שבעים וארבע שנים היה כשנלד יעקב, ארבע עשרה שנה היה גדול ישמעאל מיצחק, ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם הרי שבעים וארבע, ושנותיו היו מאה שלשים ושבע, שנאמר (שם יז) ואלה שני חיי ישמעאל וגו', נמצא יעקב כשמת ישמעאל בן ששים ושלש שנים היה, ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר ארבע עשרה שנה ואחר כך הלך לחרן, שהרי לא שהה בבית לבן שלפני לידתו של יוסף אלא ארבע עשרה שנה, שנאמר (שם לא מא) עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך ושכר הצאן משנלד יוסף היה, שנאמר (שם ל כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', ויוסף בן שלשים שנה היה כשמלך, ומשם עד שירד יעקב למצרים תשע שנים, שבע של שבע ושתים של רעב, ויעקב אמר לפרעה (שם מז ט) ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה. צא וחשוב ארבע עשרה שלפני לידת יוסף, ושלשים של יוסף, ותשע משמלך עד שבא יעקב הרי חמשים ושלש, וכשפרש מאביו היה בן ששים ושלש הרי מאה ושש עשרה, והוא אומר שלשים ומאת שנה, הרי חסרים ארבע עשרה שנים הא למדת שאחר שקבל הברכות נטמן בבית עבר ארבע עשרה שנים. (אבל לא נענש עליהם בזכות התורה, שהרי לא פרש יוסף מאביו אלא עשרים ושתים שנה דהינו משבע עשרה עד שלשים ותשע כנגד עשרים ושתים שפרש יעקב מאביו ולא כבדו, והם עשרים שנים בבית לבן, ושתי שנים ששהה בדרך, כדכתיב (להלן לג יז) ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת, ופירשו רבותינו זכרונם לברכה מזה הפסוק ששהה שמונה עשר חדשים בדרך, דבית הוה בימות הגשמים וסכות הוו בימות החמה, ולחשבון הפסוקים שחשבנו לעיל משפרש מאביו עד שירד למצרים שהיה בן מאה שלשים שנים, שם אנו מוצאים עוד ארבע עשרה שנים, אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו, ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם ולא פרש יוסף ממנו אלא עשרים ושתים שנה, מדה כנגד מדה):

על נשיו. הוסיף רשעה על, רשעתו שלא גרש את הראשונות:

וַאֲזַל עֵשָׂו לְוַת יִשְׁמָעֵאל וּנְסִיב יָת מַחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבְרָהָם אֲחָתֵהּ דִּנְבָיוֹת עַל נְשׁוֹהִי לֵהּ לְאִנְתּוּ: ססס

וַאֲזַל עֵשָו לְוַת יִשְׁמָעֵאל וּנְסֵיב יַת מָחֲלַת הִיא בָּשְמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבְרָהָם אַחֲתֵיהּ דִנְבָיוֹת מִן אִמֵיהּ עַל נְשׁוֹי לֵיהּ לְאִנְתּוּ

וכאשר שמע עשו שבירך יצחק עוד את אחיו וצוה שלא יקח אשה מבנות כנען הלך אל דודו ולקח בתו ושמה בשמת גם מחלת כמו יתרו שהוא על דעתי חובב:

אחות נביות. נכבד היה מכל אחיו או שהיו לישמעאל נשים רבות וזאת היתה אחות נביות:

אחות נביות - לפי שהיה ראשון שבבני ישמעאל קורא אותה אחות נביות, וכן: ותקח מרים הנביאה אחות אהרן. לפי שאהרן נולד קודם משה קורא לה אחות אהרן, אבל במקום שהזכיר משה ואהרן בפסוק אחד קורא אותה אחותם, כדכתיב: ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם. וכן: ואחות לוטן תמנע, לפי שהיה ראשון, כדכתיב: לוטן ושובל וצבעון וענה.

וילך עשו אל ישמעאל שנו רבותינו בהחובל אמרי אינשי דיקלא בישא גבי קינא דשרכי פרש״י אלנות בטלים ואין עושין פרי. כמו גברא שרכא בטל כלומר דרך דקל רע ליגדל בצד אלני סרק דבר זה כתוב בתורה וילך עשו אל ישמעאל שנוי בנביאים ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים. ומשלש בכתובים כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו. אפילו לספר בן סירא קרי התלמוד כתובים. ויקח את מחלת בת ישמעאל אמר עשו בברכות אחרונות הללו נתן יצחק ליעקב את ארץ כנען שנתנה לאברהם וצוה לו לקחת אשה ממשפחתו ושלא מבנות כנען לקחה ומה שנשאתי מבנות כנען הפסיק ממני ארץ כנען, הלך ולקח לו את בת ישמעאל אמר שמא מעתה אזכה לנחלת אברהם.

אחות נביות הגדול באחיו.נשלם סדרא דפרשת תולדות

וילך עשו אל ישמעאל. לפי הפשט לבית ישמעאל כי כבר הוא נפטר שהרי זה היה כשהלך יעקב לחרן בן ע"ז שנה שהרי חי יעקב אחר שהלך ללבן ע' שנה כ' שעמד בבית לבן ויוסף היה בן שש כשיצא מבית לבן ונמכר בן י"ז וי"ד קודם שנולד יוסף הרי ל"א משבא ללבן ואחר כ"ב שנה למכירתו הלך יעקב למצרים וחי י"ז במצרים הרי ע' ויעקב חי קמ"ז שנה נמצא בן ע"ז כשבא לחרן כי ע' וע"ז קמ"ז וכשמת ישמעאל לא היה יעקב כי אם בן ס"ג נמצא כשבא לחרן כבר נפטר זה י"ד שנה. ורבו' פי' אל ישמעאל דוקא כי אז היה חי ובאותו פרק מת ואותם י"ד שמש בבית עבר ובן ע"ז בא לחרן וסדר שני יעקב בן ס"ד היה כשמת ישמעאל ובן ע"ז בא לחרן ובן פ"ד נשא רחל ולאה ובן צ"א נולד לו יוסף ובן צ"ז יצא מחרן ובן ק"ח כשנמכר יוסף ובן ק"כ כשנפטר יצחק ובן ק"ל כשהלך למצרים ועשה י"ז במצרים הרי קמ"ז ויוסף בן נ"ו כשנפטר אביו:

בברכו אותו. צוה עליו שלא יקח מבנות כנען מתוך כך ראה והבין כי רעות בנות כנען ולא יש בהן ברכה ולקח את מחלת בת ישמעאל:

על נשיו. עם נשיו כמו נצבים עליו עמו בסמוך לו. כל זה המעשה של עשו לאחר שברח יעקב אלא שסילק מעשה עשו דזוטר ואח"כ מפרש מעשה דיעקב:

אלי אויבי ידחק וישחק, ועווני ימחק וימרק, וממני אל אל ירחק, בסיימי תולדות יצחק.

אחות נביות נכבד היה מכל אחיו או שהיה לישמעאל בנות רבות וזאת היתה אחות נביות:

וילך וגו׳ אחות נביות. כבר העלו מזה חז״ל שבין אירוסין לנשואין מת ישמעאל ונביות השיאה:

על נשיו לו לאשה. הנהיגה בהליכות ביתו עליהם. וזהו דקדוק לו. היינו לעזר בחייו. ובזה כסבור לרצות דעת הוריו:

ב וקשה דמאי שנא דנקט הכא עבר ולעיל גבי לדרוש את ה' (כ"ה כ"ב ד"ה ותלך), נקט שם, וגבי ויתרוצצו (שם) נקט שם ועבר, וי"ל דכיון שנקט סתם ויתרוצצו ללמד ולהורות דכשהלכה אצל בתי מדרשות היה יעקב מפרכס לצאת ושם ועבר שתי מדרשות היו, דכתיב (לעיל כ"ה כ"ז) ויעקב איש תם יושב אוהלים, ופירושו מסתמא על שניהם נאמר, וגבי ותלך לדרוש את ה', הואיל והלכה אל אחד ודאי הלכה לשם דהוא היה אבי אביו של עבר והיה גדול ממנו, ומה שנקט הכא עבר לבד משום דשם כבר מת היה באותה שעה: