בראשית כד, יג

הָא אֲנָא קָאֵם עַל עֵינָא דְמַיָּא וּבְנַת אֱנָשֵׁי קַרְתָּא נַפְקַן לְמִמְלֵי מַיָּא

הָא אֲנָא קָאִי עַל עֵינָא דְמַיָא וּבְנַתְהוֹן דְאַנְשֵׁי קַרְתָּא נַפְקַן לְמִמְלֵי מוֹי

הנה אנכי נצב על עין המים. יש להתעורר בענין פרשה זו שהיא כפולה, ודרז"ל יפה שיחת עבדי אבות לפני הקב"ה מתורתן של בנים שהרי פרשת אליעזר כפולה והרבה גופי תורה נתונים ברמיזה, ואין ספק כי זה מופת ועדות גדולה על מעלת האבות שהם הם המרכבה ובודאי כפל הפרשה לא לחנם כי אם לענינים ובודאי כפל הפרשה לא לחנם כי אם לענינים צריכים מוכרחים כאשר אפרש בפרשה, והתעורר ופקח עיני שכלך כי כל המעשים האלה בהצלחת השליחות על העין היו, והזכיר זה ג' פעמים במלות שונות ז"ש עין המים, ואמר ואבא היום אל העין, ואמר עוד ותרד העינה, ויש לך להתבונן בג' מלות האלה, עין העין העינה:

הנה אנכי נצב מתעכב.

על עין המים לבדוק בענינה אם היא הגונה כי כל מה שתעשה הרי היא מחכמת עצמה אבל מה שתעשה בבית הרי היא אינה מחכמה אלא מחכמת קרוביה שיצוו עליה לעשות.

הנה אנכי נצב על עין המים. כלו' הנה אנכי מתעכב על עין המים ולא אכנס בעיר שהרוצה לישא אשה צריך לבדוק בג' דברים שתהא יפה ומיוחסת תהא נעימה בדעתה ויפה עם הבריות ועתה היופי אני יכול לראות בעיני והיחוס אני יכול לשאול עליו ולבדוק בקרוביה אבל הנעימות איך אדע אם אכנס בעיר ואתאכסן באחד מן הבתים ותשתמש לפנינו הנערה שמא אביה ואמה ציוו עליה ולא מדעתה ולא מלבה תעשה זאת ואם לא תשתמש שמא מחמת צניעות תניח ולכך אין לבדוק בתוך הבית ולכן אהיה נצב ואתעכב כאן כי בכאן מה שתעשה מדעתה יהיה שאין אביה ואמה עמה:

אל עין המים. לבד הבאר הגדול שמשם היו שואבין עם דלי לבהמות הי׳ שם עוד עין המים מים מובחרין לשתות אנשים והבנות היו ממלאין בכדיהן:

הנה אנכי. דעתו היה שבין הנערות הרבות שיתקבצו עתה לשאוב מים יבחר את היפה שבכולם ואליה יאמר שתשקהו מים, ואחר שיבחר מהן את היותר יפה בתואר ובמראה הלא יצטרך לדעת ג"כ טוב מדותיה, וזה יבורר ע"י שתאמר שתה וגם גמליך אשקה שבזה ידע בבירור שהיא אשה טובה במדות בענוה ובנדיבות וברחמנות, וזה מצד ארבע בחינות. א] הנה אנכי נצב על עין המים וראוי שהנערה תאמר הלא אתה עומד על העין ולמה לא תשתה מן עין המים שלפניך. ב] שבנות אנשי העיר יוצאות, והלא תאמר למה תרצה דוקא שאשקך אנכי שכבר שמתי הכד על שכמי, לך אל נערה אחרת שעוד הכד בידה ותתן לך מים: