פרשת נח · בראשית פרק יא פסוק ו
בראשית יא, ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא־יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת׃
גימטריה של הפסוק כולו: 4,607 · 19 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק יא10 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · ספורנו · חזקוני · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על בראשית יא, ו
הן עם אחד ושפה אחת. כל טובה זו יש עמהן, שעם אחד הם ושפה אחת לכלם, ודבר זה החלו לעשות:
החלם. כמו אמרם, עשותם, התחילו הם לעשות:
לא יבצר מהם וגו' לעשות. בתמיהה יבצר לשון מניעה, כתרגומו, ודומה לו (תהלים עו יג) יבצר רוח נגידים:
תרגום אונקלוס לבראשית יא, ו
וַאֲמַר יְיָ הָא עַמָּא חַד וְלִישָׁן חַד לְכֻלְּהוֹן וְדֵין דְּשָׁרִיוּ לְמֶעְבָּד וּכְעַן לָא יִתִּמְנַע מִנְּהוֹן כֹּל דִחַשִּׁיבוּ לְמֶעְבָּד
תרגום יונתן לבראשית יא, ו
וַאֲמַר יְיָ הָא עַמָא חָד וְלִישָׁן חָד לְכֻלְהוֹם וְדָא אִתְחַשְׁבוּ לְמֶעֱבַד וּכְדוֹן לָא יִתְמְנַע מִנְהוֹן כָּל דַחֲשִׁיבוּ לְמֶעֱבָד
אבן עזרא על בראשית יא, ו
ויאמר ה' הן עם אחד. זה הדבר אמר למלאכים. וזה טרם וירד. וטעמו ירד בעבור שאמר כן:
עם אחד. שיש להם דת אחת. כי בהשתנות הדתות תתחדש הקנאה והשנאה גם כן בהשתנות הלשון. על כן צוה מלך מדי ופרס ומדבר כלשון עמו:
ונפתח ה"א החלם בפתח גדול בעבור החי"ת שהוא אחריו וכן החלותי:
ומלת יבצר. כמו ימנע וכמוהו ערים בצורות. וזה הטעם אם אעזבם יחשבו שיוכלו לעשות כל חפצם:
ומלת יזמו. כמו זממו והם שני שרשים:
ספורנו על בראשית יא, ו
הן עם אחד. כי אמנם הבטול המפר עצות ומניא מחשבות הוא המחלוקת הקורה ביניהם אם לסבת הדתות ואם לסבת הלשונות. והנה אלה היו עם אחד בענין הדת כי היו כלם מסכימים בדעת אנשי הצא"בה ועם זה היה כלם מסכימים בלשון:
וזה החלם לעשות. וגם כן נמצאה לכלם עתה זאת ההתחלה שעשו בהסכמת כלם:
ועתה לא יבצר מהם. אם כן אין מונע להם מהשלים כונתם ותהיה אותה עו"ג אשר יבחרו כללית לכל מין האדם ולא יפנה אחד מהם לדעת את הבורא ית' ולהבין כי יוצר הכל הוא. והפוך זה יקרה כשתהיה מחלוקת בענין האלהי הנכר כי כל אחת מהנה תחשוב שיש אלהי האלהים שכל האלוהות מסכימי' לדעתו ובו ישלם סדרם וסדר המציאו' כאמרו כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים:
חזקוני על בראשית יא, ו
וזה החלם הה״א נקודה בפת״ח.
ועתה לא יבצר, ועתה שכולם יודעים שבעים לשון אם יעמדו במקום אחד לא יבצר מהם וגו׳ שיעשו כל רצונם, ואלא מאי הבה נרדה ונבלה ואז יבצר.
בכור שור על בראשית יא, ו
הן עם אחד. שכולם באו לדעת אחת:
ושפה אחת. שכולם יודעים ע' לשון ומבינים זה את זה:
ועתה לא יבצר. פי' רבי' בתמיה, ויש לפרש א"כ הוא כמו שהוא עתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו וגו' כי יעשו כאשר יזמו, אבל הבה ונבלה ואז יבצר. א"נ הכי קאמר ועתה לא יבצר מהם וגו' מה שיזמו מתחלה שהיו נפוצים ועכשיו מבקשים עצה שלא יפוצו שאמרו פן נפוך לא יבצר מהם אותה מחשבה אלא היה תהיה אותה מחשבה כי ודאי יפוצו:
העמק דבר על בראשית יא, ו
הן עם אחד. משמעות עם היינו במנהג אחד כמש״כ להלן כ״ח ג׳ בפי׳ והיית לקהל עמים:
וזה החלם לעשות. עתה אינו אלא התחלת דבר עבירה במה שרוצים שיהיו בישוב אחד:
ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. אם יגמרו המגדל יבואו למחשבה שניה למנוע בע״כ היוצא ממחשבתם זו. וזהו דבר רצח ושוד המשחית את הישוב לגמרי ולזה לא מועיל מה שכעת המה מתאחדים בדעה :
מלבי"ם על בראשית יא, ו
ויאמר ה'. הנה שלא יוציאו מחשבותם מכח אל הפועל יצויר בא' מג' פנים. א] בשאינם מתאחדים בהנהגה, כמו שני עמים מפורדים (שמבואר אצלי גדר שם עם שי"ל הנהגה מיוחדת ומושל מיוחד) והם עם אחד. ב] עמים החלוקים בשפתם שזה יעשה פרוד ביניהם, והם שפה אחת לכלם. ג] אם עדן לא התחילו מעשיהם שכל התחלות קשות, והם זה החלם לעשות שכבר עוסקים ובונים, ועתה לא יבצר מהם, פעל בצר על המניעה נמצא עוד (איוב מ"ם) ולא יבצר ממך מזמה, שגדר פעל יזם וזמם על המחשבה העמוקה בענין עמוק, שלפעמים הדבר נשגב מהשיג אותו, ואמר שלא יבצר, מענין בצרון וחוזק, שלא ישגב הדבר מהם וישיגו כל חפצם. ולכן,
שפתי חכמים על בראשית יא, ו
ח פירוש שהוא מקור והכנוי בא אל הפועל, כי אמרם הוא כמו אמר הם, עשותם כמו עשות הם, אף כאן החל הם:
ט פירש וכי לא תמנע מהם זאת המחשבה, והלא אנחנו נרד ונבלבל שפתם וגו', ובהכרח שתמנע המחשבה, אבל אי אפשר לפרש בניחותא שהרי באמת נמנע מהם:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיֹּאמֶר | אָמַר פועל | א-מ-ר | 257 |
| יְהוָה | — | 26 | |
| הֵן | הֵן מילית | 55 | |
| עַם | עַם שם עצם | ע-מ-ם | 110 |
| אֶחָד | אֶחָד שם תואר | א-ח-ד | 13 |
| וְשָׂפָה | שָׂפָה שם עצם | ש-פ-ה | 391 |
| אַחַת | אֶחָד שם תואר | א-ח-ד | 409 |
| לְכֻלָּם | כֹּל שם עצם | כ-ל-ל | 120 |
| וְזֶה | זֶה כינוי | 18 | |
| הַחִלָּם | חָלַל פועל | ח-ל-ל | 83 |
| לַעֲשׂוֹת | עָשָׂה פועל | ע-ש-ה | 806 |
| וְעַתָּה | עַתָּה תואר הפועל | 481 | |
| לֹא | לֹא תואר הפועל | 31 | |
| יִבָּצֵר | בָּצַר פועל | ב-צ-ר | 302 |
| מֵהֶם | — | 85 | |
| כֹּל | כֹּל שם עצם | כ-ל-ל | 50 |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| יָזְמוּ | זָמַם פועל | ז-מ-ם | 63 |
| לַעֲשׂוֹת | עָשָׂה פועל | ע-ש-ה | 806 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.