בראשית יא, ב

ויהי בנסעם מקדם. שהיו יושבים שם, כדכתיב למעלה (י ל) ויהי מושבם וגו' הר הקדם, ונסעו משם לתור להם מקום להחזיק את כלם, ולא מצאו אלא שנער:

וַהֲוָה בְּמִטַּלְהוֹן בְּקַדְמֵיתָא וְאַשְׁכָּחוּ בִקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְבָבֶל וִיתִיבוּ תַמָּן

וַהֲוָה בְּמֵיטַלְהוֹן מִמַדִינְחָא וְאַשְׁכָּחוּ בִּקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְבָּבֶל וְיָתִיבוּ תַּמָן

כַּד אַטְעוּ לִבְּהוֹן מִן בָּתַר מֵימְרָא דְמַאן דַאֲמַר וַהֲוָה עַלְמָא מִן שֵׁירוּיָא וְאַשְׁכָּחוּ בִּקְעָא בְּאַרְעָא דְפוּנְטּוֹס וּשְׁרוֹן תַּמָן:

בנסעם מקדם פירש רש"י (רש"י על בראשית י״א:ב׳) שהיו יושבים שם ככתוב למעלה (י ל) ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם ונסעו משם לתור להם מקום המחזיק אותם ולא מצאו אלא שנער ואין זה נכון כי תולדות שם לבדן הם שנאמר עליהם כן ולמה ייחס הפלגה עליהם כי בני יפת ובני חם רבים מהם ועוד כי מושבם בארצותם היה ממשא עד הר הקדם והפלגה היתה טרם שהיה מושבם כי לא באו בני יפת מאיי הים אל הבקעה אשר בארץ שנער אבל בהפלגה הפיצם השם על פני כל הארץ ואז הושבו בארצותם לגוייהם ורבי אברהם פירש כי הרי אררט במזרח ויפה אמר כי הם במזרח קרובים לאשור שנאמר (מלכים ב יט לז) והמה נמלטו ארץ אררט ונח ברדתו מן ההר נתישב בארצות ההם הוא ותולדותיו וכאשר רבו נסעו משם אל הבקעה הזו ואנשי הפלגה על דברי רבותינו (סנהדרין קט) מורדים בבוראם ורודפי הפשט (הראב"ע והרד"ק) אומרים שלא היה דעתם אלא שיהיו יחד מחוברים כי הגיד הכתוב דעתם "פן נפוץ" ולא ספר עליהם ענין אחר ואם כדבריהם יהיו טפשים כי איך תהיה עיר אחת ומגדל אחד מספיק לכל בני העולם או שמא היו חושבים שלא יפרו ושלא ירבו וזרע רשעים יכרת אבל היודע פירוש שם יבין כוונתם ממה שאמרו ונעשה לנו שם וידע כמה השיעור שיזמו במגדל לעשותו ויבין כל הענין כי חשבו מחשבה רעה והעונש שבא עליהם להפרידם בלשונות ובארצות מדה כנגד מדה כי היו קוצצים בנטיעות והנה חטאם דומה לחטא אביהם ושמא בשביל זה דרשו (ב"ר לח ט) אשר בנו בני האדם אמר רבי ברכיה מה בני חמריא בני גמליא אלא בנוי דאדם קדמאה וכו' והסתכל כי בכל ענין המבול הזכיר "אלהים" ובכל ענין הפלגה הזכיר השם המיוחד כי המבול בעבור השחתת הארץ והפלגה בעבור שקצצו בנטיעות והנם ענושים בשמו הגדול וזה טעם הירידה וכן במדת סדום והמשכיל יבין:

וזה שאמר הכתוב בנסעם מקדם. לאות כי הרי אררט במזרח:

וטעם וימצאו בקעה. שבקשו מקום טוב לבנות מדינה עד שמצאו זאת הבקעה. ופי' בקעה ערבה ישרה הפך הרכסים. וכן כבהמה בבקעה תרד ויתכן שהיא בין הרים וכאילו נבקעו בתוך:

בנסעם מקדם. כמנהג הרועים הנוסעים ממקום למקום למצא מרעה נאות:

בנסעם ב' במסורה הכא ואידך בנסעם מן המחנה. זה הוא שדרשו רז"ל אותו היום סרו מאחרי ה' משל לתינוק שבורח מן הספר פי' בנסעם מקדם שנסעו מקדמונו של עולם:

ויהי בנסעם מקדם. כי בקדם היתה דירתם בתחלה כדכתיב בקין וישב בארץ נוד קדמת עדן וגן היה בקדם כדכתיב ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וזה קדמת עדן נמצא הגן שהיה במערב והוא היה דרך קדם יותר מעדן וגם באדם ראשון הוא אומר וישכון מקדם לגן עדן וגו' אלמא מקדם לגן עדן היתה דירת אדם כי מאותו צד שיש ליראה שיבא האדם שם שם השמירות, ורש"י פי' משום דכתיב ויהי מושבם ממשא בואכה ספרה הר הקדם. ונר' לי שאילו תחומין שמונה כאן היו אחר נפלגה ועוד שאינו מונה רק לבני שם בלבד:

וימצאו בקעה בארץ שנער. בכל ארץ שנער נוח ליחרש ולעבוד ומשוקה בנהרות ואינה שזופה בחמימות השמש כי היא בצפונו של עולם כדכתיב מצפון תפתח הרעה וגו' ואומר' טוב לשבת כאן וישבו שם:

ויהי בנסעם מקדם. אז עלה בלב הדור החדש לעזוב דרך הקודם וחיי המשפחה, שזה נכלל במ"ש בנסעם מקדם, מן ההנהגה הקודמת, ואמרו חז"ל מקדמונו של עולם, וימצאו בקעה, רצו להתישב ולכונן ממלכה גדולה ולחיות חיי המדינים ומלך בראשם מושל ממשל רב, וכמ"ש חז"ל שנמרוד היה ראש עצתם, ושהוא המרידן על המקום:

ה דבשביל זה נסעו שהרי כתב אחר כך וימצאו בקעה, משמע דמתחילה בקשו זה: