במדבר ז, ב

הם נשיאי המטת. שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מכים עליהם, שנאמר (שמות ה) ויכו שוטרי בני ישראל וגו':

הם העומדים על הפקדים. שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל, שנאמר (במדבר א) ואתכם יהיו וגו':

וּקְרִיבוּ רַבְרְבֵי יִשְׂרָאֵל רֵישֵׁי בֵּית אֲבָהַתְהוֹן אִנוּן רַבְרְבֵי שִׁבְטַיָא אִנוּן דְקַיְמִין עַל מִנְיָנַיָא

וְקָרִיבוּ אֲמַרְכְּלַיָא דְיִשְרָאֵל רֵישֵׁי בֵּית אַבְהַתְהוֹן הִינוּן רַבְרְבֵי שִׁבְטַיָא הִינוּן דְמִתְמַנָן בְּמִצְרַיִם אֲמַרְכּוֹלִין עַל מִנְיָנַיָא

ויקריבו נשיאי ישראל. שם כלל והטעם שעשו קרבן לה' אל פתח אהל מועד:

על הפקדים - הם הנקובים בשמות במדבר סיני.

הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים. ומצד מה שהיו כך הקריב כל אחד מהם בעד שבטו ואנשיו כי מצד מה שעמדו על הפקודים הרגיש כל אחד מהם בשבטו שקצתו חשוד בעבירות ומצד מה שהיו נשיאים הסכימו לעמוד בפרץ ולהקריב קרבנות לכפר בעדם:

הם נשיאי המטות הם סופי תיבות להפך מתים. וכן הפקודים ויביאו את קרבנם ס"ת מותם על שם ותבער בם אש ותאכל בקצה המחנה בקצינים שבהם:

ויקריבו נשיאי ישראל. הוא שאומר לאלתר ויביאו את קרבנם וגו'.

העמדים על הפקודים. פירש״י שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל שנאמר ואתכם יהיו וגו'. לפיכך ויביאו את קרבם לכפרה לפי שמנו את ישראל, וכן מצינו בפרשת מדין עבדיך נשאו [את] ראש אנשי המלחמה אשר בידנו וגו׳ ונקרב את קרבן ה׳ לכפר על נפשותינו.

הם נשיאי המטות. שבחרו בהם המטות. ובספרי דריש המה היו נשיאים בעת שהוכו במטות בשביל התבן:

הם העומדים עה״פ. שבחר בהם הקב״ה אחרי כן:

ויקריבו נשיאי ישראל הנה מ"ש ראשי בית אבותם סותר למה שקראם בשם נשיאים, שראש בית אב הוא פחות מנשיא השבט שמורה שהוא על השבט כולו, וראש בית אב הוא רק על משפחה, ולמה כפל שנית הם נשיאי המטות ומ"ש הם העומדים על הפקודים שפרש"י שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל, והלא המנין לא היה עד א' באייר, וע"כ פי' חז"ל שמ"ש ראשי בית אבותם היינו שקודם שנתמנו לנשיאי השבט היו ראשי בית אב, וכמ"ש הם נשיאי המטות מוסב על בית אבותם שאבותם הם היו אז נשיאי המטות בעת שהיו הם ראשי בית אבות, ומ"ש ולא ראשי בית אבותם לבד ר"ל שלא תאמר שאז היו רק ראשי בית אבותם שאבותם היו הדיוטות, אלא שאבותם היו אז נשיאי שבטים וא"ר היו הם עתה נשיאים בני נשיאים, ומ"ש הם העומדים על הפקודים, ר"ל שבעת שהם היו ראשי בית אב היו טמונים על הפקודים ר"ל על השוטרים שהיו מופקדים על עושי המלאכה, וכמו שת"י אינון דמתמנין במצרים מרכולין על מניניא:

צ דק"ל מה סימן נותן בזה שאמר הם נשיאי המטות. ועל זה פירש שהיו שוטרים עליהם במצרים והכי קאמר קרא הם הנשיאים שהיו ממונים שוטרים עליהם במצרים שהיו הנוגשים רודים אותם שוטרים במצרים במקלות על שלא דחקו את בני ישראל להשלים מנין הלבנים. ואף על פי שהעומדים על הפקודים עדיין לא נתמנו עד אחד באייר יש לומר שהכתוב דבר על העתיד שיעמדו על הפקודים באחד באייר: