במדבר ד, יג

ודשנו את המזבח. מזבח הנחשת:

ודשנו. יטלו את הדשן מעליו:

ופרשו עליו בגד ארגמן. ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות, ואינה שורפתו, שהיו כופין עליה פסכתר של נחשת:

וְיִסְפוּן יָת קִטְמָא דְמַדְבְּחָא וְיִפְרְסוּן עֲלוֹהִי לְבוּשׁ אַרְגְוָן

וִידַרְדוּן יַת מַדְבְּחָא וְיִפְרְסוּן עֲלוֹי לְבוּשׁ אַרְגְוָון

וִידַרְדוּן יַת מַדְבְּחָא:

ודשנו. הסרת הדשן מעל המזבח:

ודשנו את המזבח וגו׳ בגד ארגמן. באשר כח עבודה היא במזבח החיצון. ושפע ברכה בא ע״י מזבח החיצון שמזין כדאיתא בכתובות ד״ח. ואפי׳ קטרת שעל מזבח הפנימי מוכרח להביא הגחלים ממזבח החיצון. מש״ה בא עליו בגד ארגמן שהוא בגד מלכים ומי שיש לו שפע עשירות:

ודשנו את המזבח פרש"י יסלק את הדשן מעליו ופרשו עליו בגד ארגמן ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד ולא נשרף שהיו כופין עליו פסכתר של נחשת, ויש בזה פלוגתא בספרא צו [פ' כא] שכן סובר ר' יהודה, ור"ש ס"ל שבשעת המסעות נסתלקה האש, ואמר בירושלמי דיומא [פ"ד] שלר"י פי' ודשנו שנתנו עליו דברים דשנים לקיום האש, ולר"ש פי' ודשנו שסלקו הדשן, וא"כ פרש"י מורכב אתרי רכשי, רק יש לקיים דבריו מן המד"ר, וכבר בארתי בפ' יתרו מכלתא [סי' ד"] שלדעת ר"י היה המזבח מלא עפר בעת הנסיעה ולדעת ר"ש היה חלול, וא"כ לר"י פרשו בגד ארגמן על עפר המזבח ועליו נתנו הכלים ולא היה לכלי המזבח רק כסוי אחד אבל למ"ד שהיה חלול בא בגד הארגמן עם הכלים בתוך חלל המזבח והוא היה כלי אחד וכסוי עור תחש היה כלי ב':

נ לא שישימו בו הדשן:

ס דוקא בשעת המסעות נראית הגחלת כארי אבל בשעת חנייתן לא היתה נראית מפני אש של המערכה שהיתה מונחת עליו ובנסעם הסירו כל האש ונראית הגחלת:

ע בשלהי פרק המוצא תפילין פרש"י פסכתר סיר של נחושת סירות מתרגמינן פסכתרות: