במדבר לג, ז

וּנְטָלוּ מֵאֵתָם וְתָב עַל פּוּם חִירָתָא דִי קֳדָם בְּעֵיל צְפוֹן וּשְׁרוֹ קֳדָם מִגְדֹל

וּנְטָלוּ מֵאֵיתָם וְתָבוּ עַל פּוּמֵי חִירָתָא מְרַבְעָתָא דִקְדָם טַעֲוַות צְפוֹן וּשְׁרוֹ קֳדָם מִגְדוֹל

וּנְטָלוּ מֵאֵיתָן וְחָזְרוּ לְפּוּנְדְקֵי חֵירָתָא דְאִית עַל אַפֵּי טַעֲוָותָא:

וישב. רמז לענן או לישראל:

וישב על פי החירות ואינו אומר וישובו מלמד שכולם היה להם לב אחד לעשות כן ע"פ ציווי של משה:

על פי החירות ובפרשת ויהי בשלח אומר לפני פי החירות מלמד שאמר להם משה ע"פ ה' אני אומר לכם שתהיו בני חורין:

וישב על פי החירות. כמו וישובו. או ירמוז לענן.

וישב על פי החירת. לפי ששבו לאחורי' כת' "וישב" וכתי' "וישבו ויחנו לפני פי החירת" שלא יהיו בדאים ושקרים על שאמרו "דרך שלשת ימים נלך" דמשמע ואחר נשוב ועתה שבו אלא שפרעה יצא אליהם בחרבות שלופות ונכנסו מפניו בים ונכנסו אחריהם וטבעו ונפטרו מתנאם כי אל מי יקיימוהו מאחר שמתו אותם שהתנו להם, ועוד שהם עצמם מנעום מלשוב. ועל מה דכתוב כאן באלה מסעי דבהר ההר מת אהרן ובזאת חקת כת' "ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן" כתבתי שם כפי השגת ידי:

וישב על פי החירות. ולא כתיב וישובו. שכל ישראל לא ראו את פי החירות וחנייתם היה לפני פי החירות ולא על פי החירות כמש״כ בס׳ שמות י״ד ב׳ וט׳. וכאן קאי וישב על משה או על הענן שמוליכם כמש״כ הראב״ע. הוליכם דרך על פי החירות. אבל ישראל לא ראו אותו והלכו הלאה עד שבאו לפני מגדול והוא רחוק מעט מפי החירות: