במדבר ג, ח

ואת משמרת בני ישראל. שכלן היו זקוקין לצרכי המקדש, אלא שהלוים באים תחתיהם בשליחותם, לפיכך לוקחים מהם המעשרות בשכרן, שנאמר (במדבר יח, לא) כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם:

וְיִטְרוּן יָת כָּל מָאנֵי מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיָת מַטְּרַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִפְלַח יָת פָּלְחַן מַשְׁכְּנָא

וְיִטְרוּן יַת כָּל מָאנֵי מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיַת מַטְרַת בְּנֵי יִשְרָאֵל לְמִפְלַח יַת פּוּלְחַן מַשְׁכְּנָא

ואת משמרת בני ישראל שישמרו שלא יגע ישראלי אל המשכן:

משמרת בני ישראל. לעבוד את עבודת המשכן. לשאת ולשורר שזה היה ראוי לכל ישראל:

ושמרו את כלי אהל מועד. שיהיו הכלים על מתכונם בלי חסרון. שיהא בהם כח לקדש. שאין כל״ש מקדש אלא כשהיא שלמה כדאי׳ בזבחים דפ״ח כל״ש שנשברו אין מתקנין כו׳. והיינו משמרת כלי א״מ בשביל יוקר מעלתם:

ומשמרת ב״י. שהמה מחויבים להכין הכלים כדי לעבוד את עבודת המשכן. וזה הוטל על הלוים:

ושמרו את כל כלי א"מ כלי שיר וכלי שרת, ואת משמרת ר"ל הכנת דברים שצריכים לעבודת המשכן שמוטלים על כלל ישראל לא על הב"ד לבד: