במדבר כט, ב

וְתַעַבְדוּן עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חָד דְכַר חָד אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא שַׁבְעָא שַׁלְמִין

וְתַעַבְדוּן עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חָד דְכַר חָד אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא שִׁבְעָא שַׁלְמִין

גם כן גבי ר"ה כתיב ועשיתם עולה מאי שנא מכולהו דכתיב בהו והקרבתם. וי"ל לפי שהוא יום הדין ומשנכנסו לדין הם נעשים בריאה חדשה וזהו שייסד הפייט הבוראים בריאה חדשה וצריך לאמרו אחר האוחז דמיירי בדין ולפי המדרש נראה שאין לאומרו כי אם ביום הכפורים דכתיב בספר תהלים ועם נברא יהלל יה ומסיק על מי נאמר פסוק זה רב ור' יוחנן חד אמר על דור מרדכי ואסתר וחד אמר על כל דור ודור נאמר שהם מתים בכל שנה במעשיהם הרעים והקב"ה מחיה אותם ביום הכפורים שמוחל להם עונותיה' ובוראי' בריא' חדש' וזהו ועם נברא יהלל יה:

בראש השנה כתיב ועשיתם עולה לריח ניחח לה' כו'. לומר עשו תשובה ואני מעלה עליכם כאילו הקרבתם כל הקרבנות. ובפסיקתא דורש כאילו נעשה בריה חדשה:

כבשים בני שנה וא״ת למאן דאמר בתר שנות עולם אזלינן כיצד יתקרבו כבשים בראש השנה אם נולדו קודם ר״ה כשיבא ר״ה נחשבו לבני שתי שנים דיום אחד בשנה חשוב שנה ואנן כבש אחד בן שנתו דוקא בעינן כדתנן במסכת פרה כבשים בני שנה ואילים בני שתיים וכולם מיום ליום אלא יש לומר דלדידיה אשכחן ליה כגון ששמיני שלהם חל בר״ה ואעפ״י שנולדו קודם ר״ה אינם נחשבים באותו פרק לבני שנה שעדיין לא נראו להתקרב קודם ר״ה כדכתיב ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן.

ועשיתם. כבר ביארו בירושל׳ ר״ה פ״ד ה״ח וברבה פ׳ אמור. דלהכי כתיב בר״ה ועשיתם ולא והקרבתם ללמדנו שביום ר״ה דומים כאלו נעשים מחדש. והיינו דכתיב בתהלים ק״א פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה. פי׳ עם נברא בר״ה יהלל יה ביום התקדש חג הסכות. ועי׳ מש״כ בס׳ דברים כ״ו ט״ו :