במדבר כא, ג

ויחרם אתהם. בהריגה:

ואת עריהם. חרמי גבוה:

וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דְיִשְׂרָאֵל וּמְסַר יָת כְּנַעֲנָאָה וְגַמַר יָתְהוֹן וְיָת קִרְוֵיהוֹן וּקְרָא שְׁמָא דְאַתְרָא חָרְמָה

וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דְיִשְרָאֵל וּמְסַר יַת כְּנַעֲנָאָה וּגְמַר יַתְהוֹן וְיַת קִירְוֵויהוֹן וּקְרָא שְׁמָא דְאַתְרָא חָרְמָה

ויחרם אתהם ואת עריהם. נדרו אז לעשותם חרם בהכנסם לארץ וכן עשו כמבואר בתחלת ספר שופטים:

ויקרא שם המקום חרמה על שם החרם ואינו אותו שנאמר עליו ויכום ויכתום עד החרמה.

ויקרא שם המקום חרמה. [על שם החרם]. וזהו אותו מקום שרדפו שם בני ישראל כשהעפילו לעלות כדכתיב "ויכום ויכתום עד החרמה" ועל שם העתיד שנקראת עתה חרמה שם דבר ושמא זאת שאמר כאן "דרך האתרים" ונלחמו בהם ושבו מהם, על אותה מלחמה הוא אומר שאז נצחום על שעברו על גזירת המקום והיה בלבם של ישראל עליהם לנקום ועכשיו התפללו עליהם ונתן להם נקמה מהם כדמפר' הכא:

בקול ישראל. שהתפללו לבד הנדר. ותפלה הבאה מעומק הלב נקרא קול כמש״כ בס׳ בראשית ל׳ ו׳ ובס׳ דברים א׳ מ״ה:

ויתן את הכנעני. קאי גם אלמעלה היינו גם על ה׳. ויהי׳ הפי׳ שנתן ה׳ ביד ישראל. וקאי גם אלמטה על ישראל ויחרם אתהם וגו׳. ויהיה הפי׳ ויתן העניש והחליש כחם כמו שביארנו בס׳ בראשית מ״ט לשון המקרא מיכה ה׳ לכן יתנם וגו׳ ובזה שהחליש ה׳ עוז הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם. ישראל החרים עד מות האנשים. והערים היינו כמש״כ שללם:

ויקרא שם המקום חרמה. פי׳ הרמב״ן שהם הערים של זה המלך בא״י וכדכתיב בס׳ שופטים וקאי כאן על מה שנעשה אח״כ וכיב״ז פירשנו בס׳ דברים כ״ז א׳. ולפי הפשט קאי כאן על מקום המלחמה. ואע״ג שלא נזכר במסעות שחנו בחרמה. לא קשה כלל שודאי לא חנו במקום המלחמה אלא יצא אנשי המלחמה להלחם עם הכנעני הרחק מן המחנה וקראו מקום המלחמה חרמה: