דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת חוקת · במדבר פרק כא פסוק כח

במדבר כא, כח

כִּי־אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן׃

גימטריה של הפסוק כולו: 2,999 · 13 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק כא

13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · אבן עזרא · רשב"ם · דעת זקנים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על במדבר כא, כח

כי אש יצאה מחשבון. משכבשה סיחון:

אכלה ער מואב. שם אותה המדינה קרוי ער בלשון עברי, ולחית בלשון ארמי:

ער מואב. ער של מואב:

תרגום אונקלוס לבמדבר כא, כח

אֲרֵי קִידוּם תַּקִיף כְּאֶשָׁא נְפַק מֵחֶשְׁבּוֹן עָבְדֵי קְרָבָא כְּשַׁלְהוֹבִיתָא מִקַרְתָּא דְסִיחוֹן קַטִילוּ עַמָא דִשְׁרוֹ בִּלְחָיַת מוֹאָב כּוּמְרַיָא דְפַלְחִין בֵּית דַחֲלָא רָמָתָא דְאַרְנוֹן

תרגום יונתן לבמדבר כא, כח

אֲרוּם מִילִין תַּקִיפִין הֵי כְאֵישָׁא נַפְקִין מִפּוּמֵי צַדִיקַיָא מָרֵי חוּשְׁבְּנָא דְנָא וְזַכְוַון חֲסִינַן הֵי כְשַׁלְהוֹבִיתָא מֵאִלֵין דְקַרְיָין וּמְשִ¦יחִין בְּאוֹרַיְיתָא אָכְלַת אֵישְׁתְּהוֹן לְסַנָאָה וְלִבְעֵיל דְבָבָא דְמִתְחַשְׁבִין קוּמֵיהוֹן הֵי כְפִלְחֵי בַּמְתֵי טַעֲוָותָא דְנַחֲלֵי אַרְנוֹנָא

תרגום ירושלמי לבמדבר כא, כח

אֲרוּם עַם גוּבְרִין וּבַעֲרִין הֵיךְ אֶשָׁא נְפָקוּ מֵחֶשְׁבּוֹן עַבְדֵי קְרָבָא כְּשַׁלְהֵבִין דְאֶשָׁא מִקַרְתָּא דְסִיחוֹן קָטִילוּ מַלְכֵיהוֹן דֶאֱמוֹרָאֵי שֵׁיצוּן לְחַיָית קַרְתְּהוֹן דְמוֹאָבָאֵי קָטִילוּ כוּמְרַיָא דַהֲווֹ מְדַבְּחִין קֳדָם טַעֲוָותֵיהּ דְאַרְנוֹנָא:

אבן עזרא על במדבר כא, כח

כי אש יצאה מחשבון. רמז לאנשים שקשרו בחשבון על מלכם:

להבה. הטעם כפול כמשפט:

מקרית סיחון. מקרית שהוא היום לסיחון:

ער מואב. שם מקום סמוך כמו מבית לחם יהודה:

במות. מקומו' גבוהים:

רשב"ם על במדבר כא, כח

ער מואב - עיר מלוכה של מואב נקראת ער.

דעת זקנים על במדבר כא, כח

כי אש יצאה. לאחר שנכבשה חשבון ונלחם גם בשאר עיירות שהוא ער וארנון וכבשם אז אמר אש יצאה מחשבון כלומר חיל וגבורים ולהבה מאותה עיר שנקראת קרית סיחון:

אכלה ער מואב. כלומר ממקומו יצא אש ושרפם והוא כמו ותצא אש מאבימלך ותאכל את אנשי שכם ומבעלי שכם ותאכל את אבימלך כלומר מהם ובהם וזה המשל שמשלו על גבורת סיחון להודיעך כמה גדול כחו של משה שנצחו והרגו. וכן משלו משל על בני עמון הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך:

רבנו בחיי על במדבר כא, כח

כי אש יצאה מחשבון. רמז לאנשים שקשרו בחשבון על מלכה.

אכלה ער מואב. שם מקום, כמו (רות א׳:א׳) מבית לחם יהודה.

חזקוני על במדבר כא, כח

כי אש יצאה מחשבון פי׳ אנשי חשבון מרדו במלך מואב מלכם.

להבה מקרית סיחון מן הקריה שהיא עתה לסיחון.

בעלי במות ארנן לשון מישור כמו מבעלי יהודה כלומר כל סביבי אותן במות היו מישור.

בכור שור על במדבר כא, כח

ולאחר שכבשה ונלחם ממנה בשאר עיירות שהיו עד ארנון וכבשן אמרו כי אש יצאה מחשבון. חיל וגבורה:

ולהבה מקרית סיחן. שנעשית קרית סיחון:

אכלה ער מואב. כלו' מארצם וממקומם יצא אש ושרפם ואכלם כמו "תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם…ותצא אש מבעלי שכם…ותאכל את אבימלך" מהם ובהם. וזהו משל שמשלו על סיחון ועל גבורתו:

וגם משלו משל על מואב ובני עמון שנצחם סיחון ואמרו אוי לך מואב אבדת עם כמוש. בני עמון שעובדין לכמוש כמו שאמר יפתח למלך בני עמון "את אשר יורישך כמוש אלקיך וגו':

נתן בניו פליטם. כלו' אותם מבניו שהיו פליטי חרב מחרב סיחון:

ובנתיו. שאין דרכם להלחם נתן בשבית שבק כמו "ולא נתן סיחון", הנצלים מן החרב הלכו בשבי למלך אמרי סיחון הניחם בשביה שלא יוכל להצילם מידו]:

העמק דבר על במדבר כא, כח

כי אש וגו׳ להבה וגו׳. קרית סיחון היא עיר מלכותו מכבר ודרך האש המעט להתקרב ללהבה ולהרחיב את כחה לשרוף ארץ ומלואה כך משל אש המחלוקת שיצא בשעה שהמליכו בראשונה ופגעה בלהבה של סיחון:

אכלה ער מואב וגו׳. שהיא עתה קצה גבולם ושם היה מקום המלחמה. בעלי במות ארנון. שיצאו למלחמה:

מלבי"ם על במדבר כא, כח

כי אש אח"כ יצא סיחון מחשבון ועשה הרג רב ביתר ערי מואב, ותחלה בהיות חשבון בלתי בצורה יצאה אש, ואחר שנעשית קריה בצורה (שקריה מציין קירוי ובצור החומה) יצאה להבה המלהטת מרחוק יותר מאש, ואכלה ער מואב ועשתה הרג רב בער ובבמות ארנון:

שפתי חכמים על במדבר כא, כח

כ לא קודם זה דאם כן כי אש באה בחשבון מיבעי ליה:

ל אמר זה שלא תחשוב שפירוש ער כמו עיר והוא על משקל דם שהרבים ממני דמים וכן ער הרבים ממנו ערים ויהיה ער שם המין בעבור כל העיירות שלו לא יתכן זה שהרי עדיין נשארו למואב עיירות רבות שהיה מולך עליהם וגם לא בעבור עיר אחת שלו דאם כן היה לו להזכיר איזה עיר כמנהג הכתוב בכל מקום כי לא בא לסתום אלא לפרש והביא ראיה מהתרגום שתרגם ולחיית ולא תרגמו קרתא:

מ כתב הרא"ם נראה לי שכיון בזה אף על פי ששם העיר הפרטי לא יסמוך וכיון שער שם פרטי של מדינה הוא איך הוא סמוך ומכח זה תרצה לדחוק ולפרש ער מלשון עיר לא תדחוק לפרש כן ער מלשון עיר כי יותר נכון לפרש ששם העיר הפרטי הוא סמוך אף שהוא שלא כמנהג מלפרשו מלשון עיר מפני הטענות הנופלות עליו עד כאן לשונו:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
כִּיכִּי מילת חיבור30
אֵשׁאֵשׁ שם עצםא-נ-ש301
יָצְאָהיָצָא פועלי-צ-א106
מֵחֶשְׁבּוֹןחֶשְׁבּוֹן שם פרטי406
לֶהָבָהלֶהָבָה שם עצםל-ה-ב42
מִקִּרְיַתקִרְיָה שם עצםק-ר-ה750
סִיחֹןסִיחוֹן שם פרטי128
אָכְלָהאָכַל פועלא-כ-ל56
עָרעָר שם פרטי270
מוֹאָבמוֹאָב שם פרטי49
בַּעֲלֵיבַּעַל שם עצםב-ע-ל112
בָּמוֹתבָּמָה שם עצם448
אַרְנֹןאַרְנוֹן שם פרטי301
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Numbers – רשב"ם על במדבר, דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Numbers – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.