במדבר כ, ד

וּלְמָא אַעֶלְתּוּן יָת קְהָלָא דַיְיָ לְמַדְבְּרָא הָדֵין לִמְמַת תַּמָן אֲנַחְנָא וּבְעִירָנָא

וּלְמָא אָתֵיתוּן יַת קְהָלָא דַיְיָ לְמַדְבְּרָא הָדֵין לִמְמַת תַּמָן אֲנַחְנָא וּבְעִירָנָא

ולמה הבאתם. ידבר למשה ולאהרן כי כן כתוב ויקהלו על משה ועל אהרן:

וטעם וירב העם עם משה. שהמריבה היתה עם משה חזקה:

ולמה הבאתם וגו׳. תרעומת שניה: למה הביאום דרך מדבר שהוא מקום סכנת מיתת צמא, שהיה להם להעלותם שלא על דרך המדבר. והכונה בזה, כיון שאין כח ביד משה לתת להם מים במדבר, על מי סמך להביאם דרך שם?

ואמרם ולמה העליתונו וגו׳, פרוש, ואם תשיבו אותנו כי אין דרך מבטח להעביר אתכם בו אלא דרך מדבר, או הכרח היה הדבר שתעברו דרך מדבר, לזה נתרעמו ואמרו: אם כן לא היה לכם להעלותינו ממצרים, כיון שהוא מכרח להביא אותנו אל המקום הרע הזה שיש בו סכנה שאינו מקום זרע וגו׳, כאמרם זכרונם לברכה (חולין פח:) מדבר אינו מעלה צמחים.

ואמרו אל המקום בה״א הידיעה, לומר שמדות רעות שבמדבר ידועות הם שאינו מקום וגו׳, ומים אין לשתות פרוש אפלו לשתות שהוא דבר ההכרחי ואתם אינכם יכולין להמציא לנו מים. ולא היה מענה בפי משה, ועמד בתפלה לפני ה׳ הוא ואהרן, דכתיב ״ויפלו על פניהם״.

ולמה הבאתם את קהל ה'. מתחילה נאמר ויקהלו על משה ועל אהרן ואח"כ נאמר וירב העם עם משה לבד ואח"כ חזר ואמר ולמה הבאתם לשניהם, ואח"כ למה העליתנו למשה לבד (עיין בעל הטורים) ועוד שהיה להם להקדים תלונות ולמה העליתנו ממצרים קודם ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר כסדר הווייתן. ועוד ששינה שמותם כמה פעמים מעדה, לקהל, והעם, וקהל ה'.

והביאור לכל זה הוא, שידעו ישראל שהבאר היה בזכות מרים, והמן בזכות משה, וענני כבוד בזכות אהרן, ואילו הלכו דרך ארץ נושבת לא היו צריכין לכל זה וידוע שהעליה ממצרים היה משה לבד העיקר כמ"ש (שמות לב א) כי זה משה האיש אשר העלנו וגו', אבל מה שנתרצו ליכנס במדבר היה ע"י שניהם כי לא היו יכולין להיות שם בלא מן ובלא ענני כבוד ולפיכך נאמר ויקהלו על משה ואהרן, ולא פירש עדיין למה נקהלו על שניהם ואח"כ אמר וירב העם עם משה לבדו ולא פירש עדיין למה רבו עמו. ואח"כ פירש על ראשון ראשון, כי מה שנקהלו על שניהם היינו כדי לומר להם ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר כי שניהם היו סבה להם לבא אל המדבר. ועל אחרון אחרון, כי מה שנאמר וירב העם עם משה היינו שאמרו ולמה העליתנו ממצרים וגו' כי משה לבדו המעלה אותם, ומה שהקדימו תלונת ולמה הבאתם וגו' לפי שזו הגדולה שבכולם כי לא היה להם היזק בהעלאה ממצרים אילו לא הביאם אל המדבר, על כן עשו תלונה תחלה על שהביאום אל המדבר הרע מצד עצמו אף אם לא היו יוצאים ממקום חשוב כמצרים, ואחר כך עשו תלונה קטנה מזו והוא שהכריח מן הקצה אל הקצה כי העלם ממצרים מקום שהוא כגן ה' לאילנות וזרעים אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגו'.

ולפי מה שפרשנו למעלה שעשו תלונה בעבור שאיבדו חלקם בעה"ב, מיושב ג"כ למה הקדימו תלונת ולמה הבאתם וגו' כי רבה היא באמת, וזש"ה ויבואו כל העדה היינו עדה השלמה כפירש"י וישב העם בקדש כ"מ שנאמר העם מדבר ברשעים כמו שפירש"י בפסוק ויהי העם כמתאוננים (במדבר יא א) ור"ל שהרשעים שביניהם בקשו לישב ישיבה של קבע בקדש ולא היה להם רצון וחפץ לילך לארץ כי שנאו הארץ, מיד ותמת שם מרים כדי שמחמת חסרון מים לא יבקשו ישיבה של קבע ומיתתה סבה לחסרון הבאר ובהדי הוצא לקי כרבא (ב"ק צב.) שלא היה מים לעדה אפילו לשלמים שבהם שנקראו בשם עדה, וירב העם אלו הפחותים אבל הטובים שתקו כמצפים לתשועת ה', ומ"ש ולמה הבאתם את קהל ה' זהו דברי עצמם כי בעיני עצמם היו כשרים.

את קהל ה׳ וגו׳ למות שם אנחנו ובעירנו. אין הלשון מדויק כלל. או ראוי לכתוב את קהל ה׳. למות שם הם ובעירם. או ולמה הבאתם אותנו למות וגו׳. וכיב״ז דקדקנו בספר שמות ט״ז ג׳. וביארנו לפי הענין שם באופן שאין מקום לפרש כן בשנת הארבעים. עוד יש להבין המשך המקרא הסמוך:

ולמה עתה התחילו מריבה עם משה למה הביאם אל המדבר הזה שהיה יכול להוליכם בדרך אחר, ובזה לא התרעמו עדיין על יצ"מ רק על מה שהביאם בדרך הזה המסוכן: